אקטואליה פמיניסטית

January 23, 2005

לאחרונה מרבה התקשורת הישראלית לדווח על אודות תקיפות מיניות: הטרדות, אונס, אלימות ואף רצח. התקיפות המיניות בצה”ל זכו לתשומת לב רבה במיוחד. הדיווח התקשורתי מפורט ומעמיק, והתהודה הציבורית שהוא מעורר – משמעותית. עד כאן – הכל חיובי: תפקיד התקשורת הוא לדווח על אודות תופעות קשות, ותפקיד הציבור – לתת עליהן את הדעת. ואולם בקרב מאזיני

January 18, 2005

אז מה הסיפור הגדול בכינוי עובדת סוציאלית בכלא “כוסית”? שירות בתי הסוהר מצא לנכון להרחיק כלוא בכלא חרמון אשר כינה עובדת בכלא “כוסית”, והתעניין במספר ה”בעלים” שהיו לה. האסיר פנה לערכאות, והשופט עודד גרשון מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את העתירה וקבע כי “כוסית” אינו בהכרח ביטוי פוגע, ויכול גם לשמש כביטוי חיבה. לפי אותו

January 15, 2005

הנשיא בוש עוד טרם חגג את נצחונו המזהיר (בטקס יקר לאין שיעור מתרומתו הזעומה להצלת נפגעי האסון בדרום מזרח אסיה), והמפלגה הדמוקרטית, המפסידה, כבר הפיקה לקחים: מנהיגיה מציעים לשנות את עמדתה המסורתית של המפלגה ולא לתמוך בזכותן של נשים לבצע הפלות. הזכות לסיים הריון לא רצוי (לפחות בחדשי ההריון הראשונים) היא אחת הזכויות הבסיסיות של

December 25, 2004

ברשימתו השבועית במוסף השבת של הארץ מביא השבוע גדעון לוי עדות יד ראשונה של חייל ישראלי אמיץ, אשר עבר את תהליך ההתקרנפות המבעית שגורם הכיבוש, והעז להודות, להישיר מבט במראה, ולהציב אותה נוכח הציבור הישראלי כולו. אם היה למישהו ספק כלשהו, החייל אלון מפרש לנו, עם תמונות צבע, שהכיבוש משחית. טובי הילדים, חיילים מובחרים מן

December 2, 2004

בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, בראשות נשיאו, אהרון ברק, השיב לחיים את עבירת הפרת האמונים של עובדי ציבור, אותה חיסל וקבר בשנים האחרונות. שנתיים לאחר זיכויו של שבס שינה בית המשפט העליון את טעמו, הפך את החלטתו הקודמת, קיבל את עמדתו (הנכונה מלכתחילה) של בית המשפט המחוזי, והרשיע בהפרת אמונים של עובד ציבור.

November 23, 2004

ביום חמישי, ה- 25 בנובמבר, יצוין ברחבי הארץ היום למלחמה באלימות נגד נשים. אלימות המתבטאת בעשרות אלפי מקרים מדווחים של הכאות, אונס, תקיפות מיניות והטרדות מיניות. מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, מקלטים לנשים מוכות, וארגוני נשים מצליחים לתפוס את תשומת הלב הציבורית, ולו ליום אחד. האלימות נגד נשים היא מכת מדינה בחברה הישראלית, ויום בשנה

November 11, 2004

עיתון הארץ פרסם היום ידיעה קטנה, מתורגמת מן הגרדיאן, אודות טיפול באנסים בהודו. ההודעה כה מדהימה, שחשבתי שראוי לצטטה במלואה, מילה מילה, לטובת כל מי שהחמיצה או החמיץ אותה בגרדיאן או בהארץ: נשים שנאנסו נקמו בתוקפיהן שלא נכלאו הנשים משכונות העוני בנג’פור שבמרכז הודו כועסות, והפעם הן לא מהוססות להראות את זה: בעקבות שורת מקרים

September 14, 2004

אתר ה- ynet מדווח כי “מנהיגת המחאה החברתית ממצפה רמון הצטלמה בעירום באתר פורנו ישראלי, כדי ש”מה שאנשים לא רצו לשמוע, הם יראו חרות על העור שלי”. על ישבנה נכתב: “הממסד דפק אותי”. הסבירה: “ידעתי שאני אדם מת מהלך ואין לי מה לאכול וחשבתי שמה שנשאר לי לעשות זה להתאבד” “אני מרגישה שלא נותר לי

September 6, 2004

שתי ידיעות ששלחו לי חברים מסורים, האחת אודות הקלה בעונשו של אנס – גם מפני שהנאנסת היתה שתויה, והשניה אודות לכידתו של מרצה המטריד מינית את תלמידותיו: הידיעה אודות האונס: “05/09/04 : שישה חודשי עבודות שירות לבן 18 שהורשע באונס, מאת צבי הראל הנאשם ביצע המיוחס לו כשהיה בן 15 והמתלוננת בת 13.5; השופטים: הסיבה

August 7, 2004

במה דברים אמורים? מי שקוראת ולו קמצוץ מן המתפרסם במקומותנו בפורומים הציבוריים (המתרבים כפטריות לאחר הגשם) אינה יכולה שלא להבחין ב”ירידות” קטלניות יותר ויותר על יותר ויותר נשים. מכל עבר, בכל תחומי חיינו. על השתלחותו ההיסטרית, הבלתי מקצועית של היועץ המשפטי החדש לממשלה (ושל כל מי ששמחו להתלות בכנף בגדו הגדול) כנגד פרקליטת המדינה היוצאת