דצמבר 25, 2008

מדי יום עיני עוברת על מודעות הכנסים וההרצאות המתפרסמות בעיתון היומי שאני קוראת. מדי יום, מרבית הכנסים וההרצאות האקדמיים המתפרסמים, בכל רחבי הארץ, מכילים כמעט אך ורק גברים יהודים (ולרוב גם אשכנזים, אם כי פחות). לפעמים מקשטת אישה של כבוד איזשהו פנל (לרוב כיושבת ראש: תפקיד שמאפשר לשים שם נשי על ההזמנה בלי באמת לתת

דצמבר 21, 2008

בצל הפרעות בחברון, הקסאמים באשקלון ומפולת מאדוף בשוק ההון, ישראל חוגגת את הדמוקרטיה, ומפלגותיה מרכיבות את הנבחרות שיתמודדו על הזכות לייצג את הציבור. כצפוי, לא במזרח ולא במערב אין כל חדש. למרות כשלונותיהם הקולוסליים של הגנרלים שהצטרפו בעבר לפוליטיקה – גם הפעם ששו חברי המרכז להצניח עוד אחד כזה למקום ראלי, כדי שיוכל גם הוא

דצמבר 21, 2008

ישראל ידועה כיצאנית של מוחות אקדמיים מבריקים לאוניברסיטאות ברחבי העולם (מן הצד הזה של המטבע זה נקרא בריחת מוחות…). מסתבר שלא רק מוחות מבריקים אנו מייצאים, אלא גם התנהגות מצ'ואיסטית אלימה כלפי נשים. מפתיע? לא. נעים? עוד פחות… בשבוע האחרון התפרסמה בעיתוני אן ארבור, במישיגן ארה"ב, ידיעה אודות מה שהפך שיחת היום במסדרונות רבים באוניברסיטה המקומית

דצמבר 15, 2008

מאז הפרעות מקפיאות הדם בתושבי חברון נאלמתי דום. זה לא קורה לי הרבה, אבל הפעם השתתקתי. לא ידעתי מה לומר. כי מה אפשר להגיד: שזה נורא? שהמוח לא קולט איך מדינה שמתיימרת להשתייך למדינות העולם מאפשרת לאזרחיה לפרוע בטירוף בתושבים של שטחים כבושים, שחובה עליה להגן עליהם? שהתמונות המבעיתות מזכירות, כמובן, ימים שחורים אחרים, בהם

נובמבר 25, 2008

ה-25 בנובמבר, יום המאבק באלימות המגדרית, הוא "יום הזכרון של נשים". זה היום בלוח השנה בו אנו זוכרות את קרבנותינו במלחמת ההתשה הרצחנית שמנוהלת נגדנו מזה אלפי שנה על ידי גברים אלימים.  זה היום בו אנו מרכינות ראש נוכח כאבן של ילדות שנפלו קורבן לגילוי עריות מצד אבות, אחים, סבים, דודים ו"קרובים" אחרים; ושל ילדות

נובמבר 11, 2008

מזל טוב! "התארגנות פוליטית חדשה" של השמאל! מזל טוב! ראש מר"צ, חיים אורון, קיים מגעים עם שורה ארוכה של אנשי רוח, סופרים ופוליטיקאים, וגייס אותם לתמוך במפלגתו. רשימה ארוכה ומרשימה: הסופרים עמוס עוז ודוד גרוסמן; המרצים לפילוסופיה יוסי יונה ויוסי דהאן; עורכי הדין צלי רשף וגלעד שר; הפוליטיקאים (לשעבר) אברום בורג, שלמה בן עמי ועוזי ברעם,

נובמבר 10, 2008

ב-22 לאוקטובר השנה (2008) התפרסמה בתקשורת הערה שכתבה השופטת דליה גנות בפסק דין, בו  שחררה חמישה נאשמים בסרסרות ובסחר בבני אדם.  השופטת העירה שאפשר להבין סרסור הכועס על זונה שמסרבת לעבוד במחזור, אם תנאי ההעסקה הם כאלה המחייבים אותה לכך. כאילו סירסור של נשים ש"יובאו" מאוקראינה כמוהו כהעסקה תמימה של מזכירה; כאילו סירסור כזה אינו עבירה פלילית

נובמבר 9, 2008

קצת באיחור ראיתי אתמול בסינמטק ירושלים את שיטת השקשוקה, הסרט התיעודי שהסעיר את הארץ לפני החגים. סרטו של העיתונאי החוקר מיקי רוזנטל, אשר חושף, בפשטות, בבהירות, בגרפיקה ידידותית לכל צופה, מה זו "הפרטה". איך מתפשטת מדינה מנכסיה, ומעבירה אותם לידי מי שצומחים בדרך זו להיות מליארדרים/ אוליגרכים/ האלפיון העליון. איך פקידי המדינה, למשל – האוצר,

נובמבר 5, 2008

כל היום התקנאתי באמריקה: גם אני רוצה את השמחה הזו בלב, את התרגשות התקוה של התחלה חדשה, את ההתלהבות והמרץ והאנרגיה של עבודה כשיש אמון שהיא הולכת בכוון הנכון… מתי נשנס גם אנו מתניים, ניתן אמון באדם שראוי לכך, ונסמן באמצעותו שהחלטנו לקחת את גורלנו בידנו ולעלות על דרך נכונה יותר, מתחדשת, מבטיחה? אצלנו, לעומת זאת,

נובמבר 4, 2008

אל תבינו אותי לא נכון: לא נהייתי עובדת כוכבים ומזלות. אבל גם צירופי מקרים יכולים להציע תקוה וניחומים, אם מבקשים אותם. לפני שלוש עשרה שנים הביא עמו ה-4 בנובמבר את סוף תקוות הסכמי השלום בהנהגתו של יצחק רבין. משנים של תקוה וכמעט אופוריה – שקענו לביצת מדמנה של מי אפסיים, שחיתות ויאוש עמוק. והנה, בדיוק