ינואר, 2008

ינואר 30, 2008

לא על דו"ח וינוגרד (או אור), ולא על סופת השלג שהעלתה את מפלס הכנרת. ברגע הקצר שבין התעלות השלג והירידה אל המאבקים הצפויים כל כך סביב הדו"ח, אני מבקשת להפנות תשומת לב אל אירוע שצריך היה לאתגר את תשומת לבנו, אך חלף ללא כל עניין: ביקורה בישראל של שליחת האו"ם לחופש דת ואמונה, אסמה ג'נג'יר; ביקור

ינואר 19, 2008

ביום ה' (17.1.08) התבשרנו על ההכרעה המשפטית בתיקו של דוד שמיר, הפסיכיאטר שפנה לאיראן ולחמאס בנסיון למכור סודות מדינה עבור כסף. בית המשפט, כך דיווחה התקשורת, קיבל את עסקת הטיעון שנחתמה בין הנאשם והמדינה, והשית על שמיר חמש שנות מאסר. בכתב הגנתו, מתברר, טען שמיר כי עשה את מעשהו בשל התפוררותה של החברה הישראלית. הוא

ינואר 1, 2008

רגעים של סיומים והתחלות, מטבעם שהם מעוררים גם חוסר נחת, תסכול, כאב, חרדה. הם מזמינים "חשבון נפש", וזה, מעצם טיבו, לא יכול להיות פשוט ונעים. מה שהיה הוא בהכרח לא כל מה שרצינו, ולא כל מה שקיווינו, ולא כל מה שהאמנו שיכול להיות; ומה שיהיה – האם יהיה לנו כוח לעשות אחרת? האם נעז? האם