March, 2014

March 27, 2014

פרשיות עולות ויורדות, אך דמות נשית אחת מסרבת לשקוע ועולה שוב ושוב לכותרות: שולה זקן; מי שהיתה מנהלת לשכתו, יד ימינו ואשת סודו של איש חזק, אהוד אולמרט. זקן הכירה את אולמרט בצעירותה, ונרתמה לשירותו באופן מלא. היא שרתה אותו בכל דרך, בלי לשאול שאלות, וחצתה עבורו כל גבול וכל קו אדום. היא חשה והפגינה

March 26, 2014

המשא ומתן המדיני גוסס, השר סילבן שלום מואשם (על ידי אישה שזהותה לא נחשפה) בניצול מיני, תשעה קטינים שוב נאשמים באונס קבוצתי של ילדה בת 13 – אבל פרשת “אב הבית של שרה נתניהו” מסרבת לרדת מסדר היום הציבורי.  שוב משק הבית של שרה נתניהו – לא נמאס כבר? למה להמשיך להטפל אליה? אוקיי, נניח

March 25, 2014

בעוד השר סילבן שלום מחמם מנועים לקראת הצטרפות רשמית למרוץ לכס הנשיאות – נמצאה מי שהחליטה לטעון בפומבי כי לפני כחמש עשרה שנה הוא פגע בה מינית וכפה את עצמו עליה תוך ניצול יחסי מרות. והארץ היתה כמרקחה. ובמיוחד יוצא הקצף על עיתוי השמעתו של הטיעון הפומבי: ישראלים וישראליות נזעמים זועקים חמס על כך שדווקא

March 6, 2014

היום הרשיע בית המשפט בירושלים (מפי השופטת חגית מאק קלמנוביץ’) את שלמה פוקס, שלפני יותר משנתיים קרא לעבר דורון מטלון “פרוצה”, ודרש ממנה לעבור לשבת באחורי האוטובוס שבו נסעו שניהם. העבריין הורשע בהטרדה מינית. אחת הטענות שמעלה עורך דינו היא שהקרבן העבירה “רק הרוויחה” מן התקרית, שכן היא זכתה בפרסום, ואף נבחרה ל”נערת ישראל”. לדבריו,

March 2, 2014

בדרך כלל אני מרגישה מאוד בבית בשפה העברית. העברית היא “שפת אמי” (ששפת אמה היתה פולנית, אבל זה סיפור אחר…), אני חיה בה, חיה אותה ונפשי דבקה בה. כך כבר כחצי מאה. קשה לבלבל אותי בעברית. והנה, ה”שיח הציבורי” (אם אפשר לקרוא כך לצעקות וההתלהמות) בעניין “השוויון בנטל” הצליח לערער לרגע את בטחוני. עד כדי