May, 2004

May 29, 2004

לפני כחודש התייחסתי כאן לדיון המשפטי באונס קבוצתי של נערה צעירה, אשר הסתיים ברחמיה של השופטת על הנערים בני הטובים, כאילו לא עברנו, לפני עשור שלם, את רעידת האדמה הקבוצתית עם פרשת שומרת. בכאב גדול כתבתי כי לפחות לפני עשור עוררה פרשת שומרת הדים והסעירה את כולנו, ואילו כיום – קול דממה דקה. והנה – שמחתי

May 29, 2004

אז גם דו”ח ועדת דוברת מצטרף לערמת הדו”חות המקצועיים המוכיחים באותות ובמופתים את כישלונה של מערכת החינוך הישראלית. אבל מי שעין אחת רואה בראשו אינו זקוק לדו”חות כשלון מקצועיים; די במבט חטוף בעיתון. אם אפילו מפקד ישראלי אחד נתן הוראה לרמוס ולו בית אחד ברפיח על תושביו – משמע שמערכת החינוך הישראלית נכשלה. אם אפילו

May 22, 2004

הגיעו לידי ממצאיו של מחקר חדש אודות פועלן המקצועי של שופטות בית המשפט העליון בקנדה. המחקר בחן את יצירתן השיפוטית של שלוש השופטות הקנדיות ה”עליונות” (מתוך עשרים ושמונה שופטים ושופטות) בשנית 1982 – 1999. על פי הממצאים, שלוש השופטות, שהוו כ – 11% מכלל השופטים, כתבו 407 מתוך 1028 חוות דעת המיעוט שנכתבו באותן שנים,