דצמבר, 2008

דצמבר 25, 2008

מדי יום עיני עוברת על מודעות הכנסים וההרצאות המתפרסמות בעיתון היומי שאני קוראת. מדי יום, מרבית הכנסים וההרצאות האקדמיים המתפרסמים, בכל רחבי הארץ, מכילים כמעט אך ורק גברים יהודים (ולרוב גם אשכנזים, אם כי פחות). לפעמים מקשטת אישה של כבוד איזשהו פנל (לרוב כיושבת ראש: תפקיד שמאפשר לשים שם נשי על ההזמנה בלי באמת לתת

דצמבר 21, 2008

בצל הפרעות בחברון, הקסאמים באשקלון ומפולת מאדוף בשוק ההון, ישראל חוגגת את הדמוקרטיה, ומפלגותיה מרכיבות את הנבחרות שיתמודדו על הזכות לייצג את הציבור. כצפוי, לא במזרח ולא במערב אין כל חדש. למרות כשלונותיהם הקולוסליים של הגנרלים שהצטרפו בעבר לפוליטיקה – גם הפעם ששו חברי המרכז להצניח עוד אחד כזה למקום ראלי, כדי שיוכל גם הוא

דצמבר 21, 2008

ישראל ידועה כיצאנית של מוחות אקדמיים מבריקים לאוניברסיטאות ברחבי העולם (מן הצד הזה של המטבע זה נקרא בריחת מוחות…). מסתבר שלא רק מוחות מבריקים אנו מייצאים, אלא גם התנהגות מצ'ואיסטית אלימה כלפי נשים. מפתיע? לא. נעים? עוד פחות… בשבוע האחרון התפרסמה בעיתוני אן ארבור, במישיגן ארה"ב, ידיעה אודות מה שהפך שיחת היום במסדרונות רבים באוניברסיטה המקומית

דצמבר 15, 2008

מאז הפרעות מקפיאות הדם בתושבי חברון נאלמתי דום. זה לא קורה לי הרבה, אבל הפעם השתתקתי. לא ידעתי מה לומר. כי מה אפשר להגיד: שזה נורא? שהמוח לא קולט איך מדינה שמתיימרת להשתייך למדינות העולם מאפשרת לאזרחיה לפרוע בטירוף בתושבים של שטחים כבושים, שחובה עליה להגן עליהם? שהתמונות המבעיתות מזכירות, כמובן, ימים שחורים אחרים, בהם