ישראליות (מאמרים אקדמיים)

אוגוסט 4, 2018

הכרזת המדינה (המכונה לפעמים "מגילת העצמאות") מכילה שני מסמכים רעיוניים: האחד מבטא את החזון הציוני של הישוב העברי, והאחר משיב להחלטת החלוקה של האו"ם מיום כ"ט בנובמבר 1947. המסמך האחד מציג נרטיב היסטורי ציוני הקושר באופן הדוק בין העם היהודי וארץ ישראל, שולל את הגולה, מרוקן את הארץ מתושביה הלא יהודים, וטוען לזכותו הטבעית של

פברואר 5, 2018

רשימה קצרה זו עוסקת בסכסוכי הדרת-כבוד שמקורם מגדרי ובדרכי התמודדות עמם. הטענה המוצגת היא שסכסוכי הדרת-כבוד מגדריים, כלומר כאלה המתגלעים בין גברים ונשים בחברת הדרת-כבוד פטריארכלית, ניתנים ליישוב על ידי חריגה מהשקפת העולם המבוססת על הדרת-כבוד, ופעולה מתוך השקפת עולם אלטרנטיבית, כזו המושתתת על כבוד סגולי וכבוד מחיה. כאשר נשים נוקטות במהלכים כאלה, הן משחררות

דצמבר 13, 2017

תקציר במלאת עשרים שנה לחוק למניעת הטרדה מינית, ניתן לזהות באקדמיה הישראלית מעוזים מבוצרים של שמרנות פטריארכלית, וגם תקינות פוליטית דוגמטית השוללת באופן גורף ונחרץ כל חריגה מהתנהגות מגדרית מיטבית. הגישה הפטריארכלית מתחמקת מן השינוי הנורמטיבי הטמון בחוק ומחבלת ביישומו הלכה למעשה על ידי הוצאת הוראותיו מהקשרן ובידודן מרוח דבר החקיקה. הגישה התקינה פוליטית, הדוגמטית לעיתים, מעדיפה את

דצמבר 13, 2017

המאמר מציג את הספרות הפסיכולוגית והאירגונית בארץ ובעולם אשר מתווה את גבולות הגזרה של התופעה החברתית הקשה של התעמרות בעבודה. הוא מראה את האופן בו שיח ישראלי משפטי-ערכי יכול למסגר את התופעה; הוא מביא את הצעת החוק הפרטית שהונחה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ מרב מיכאלי ו-37 אחרות ואחרים, ועברה בקריאה טרומית בקולותיהם של 58 ח"כים; הוא מנתח את פסקי הדין

אוקטובר 29, 2017

מסה על ליברליזם וחירות, פמיניזם, פטריארכליות וההיבט הקבוצתי של ערך כבוד האדם מעשה בעירית רמת-גן שהחליטה לשנות את פניו של מתחם בורסת היהלומים ולהפכו ממרכז של "שירותי מין" למקום ידידותי לכל בני משפחת אדם וחוה ובנותיה. מעתה, קבעה העירייה, לצד "תעשיה נקייה", יותר לקיים במקום "בידור" ההולם את אופיו החדש ומזמין את כלל גווני האוכלוסייה:

אוקטובר 30, 2016

הפרספקטיבה המתקראת ״משפט ותרבות״, המזדהה כאופן חשיבה אינטר-דיסציפלינרי עכשווי ושדה מחקר והגות בהתהוות, מתפתחת בהדרגה רק מאז שנות התשעים, בעיקר באקדמיה האמריקנית. משימת המאמר היא להציג מהלך חשיבה מסוים שיכול להבהיר חלק מן הניתוחים העוסקים ב״משפט ותרבות״. המהלך מכיל ארבעה שלבים: 1) זיהוי תופעה משפטית משמעותית המעוררת קושי (משפטי ו/או חברתי), והגדרתה המדויקת; 2) בחירת

אוקטובר 30, 2016

אוקטובר 28, 2016

מאמר זה מנתח מספר סרטים ישראלים-עבריים ומספר סרטים ישראלים-פלסטיניים, ומראה כיצד בכל אחת משתי הקטגוריות הללו "הסרט המכונן" מציג תפיסת הדרת-כבוד לאומית באופן אוהד ועיוור לבעייתיות, ואילו סרטים מאוחרים יותר מצביעים באומץ על המחירים הכבדים שהדרת-הכבוד הלאומית גובה מן הקהילה שאותה היא לכאורה משרתת. בקרב הסרטים הישראלים-העבריים, הסרט המכונן הוא קזבלן, אשר מציג גרסה אופטימית

אוקטובר 14, 2016

הזיכרון הקולקטיבי הוא אחד המבנים התרבותיים החשובים ביותר בכינון הישראליות ובעיצובה. דרך המלך לזכות בהכרה כחלק מן הקולקטיב הישראלי היא להיות חלק מן הזיכרון הקולקטיבי שלו. במקביל, המשפט הוא כלי מרכזי ודומיננטי בישראל בתחום זכויות האדם בכלל וזכויות האישה בפרט. סוגיות מיגדריות רבות מאוד נבחנות ואף מוכרעות בחקיקה ובבתי המשפט. בהינתן שני הגורמים הללו אפשר היה לצפות

אוקטובר 14, 2016

בעשור השישי לקיומה, בראשית המאה הציונית השנייה, החברה הישראלית מוטרדת מערכיה. רבים בישראל עוסקים בזיהוי ערכינו, בחינתם, ביקורתם, דאגה למעמדם וקינה על אבדנם. במציאות חברתית ואידאולוגית שסועה ומקוטבת – רבים פונים אל החוק, שתפקידו לבטא, להגדיר ולכונן ערכי יסוד בסיסיים שעל כלל המיגזרים להתלכד סביבם. ואכן, דומה שגם בעיתות מבוכה ובלבול המשפט הישראלי משתדל לשמש