ינואר 18, 2009

ראש ממשלת ישראל (עדיין, למרות הכל) אהוד אולמרט, מרוצה: הוא חש שהסיר מעליו את כתם הקלון שדבק בו במלחמת לבנון השניה (2006), ועתה הוא יכול לזקוף את גוו ולהישיר את מבטו. הדרת-כבודו  (honor) הושבה לו, והוא שוב יכול להסתובב ביננו כאחד האדם, כלומר כגבר ישראלי מאצ'ו; "ווינר", בעברית צחה.  על פי הדיווחים בתקשורת, אולמרט אינו לבד.

ינואר 1, 2009

הטילים הנורים מעזה אל שדרות, אשקלון ושאר הישובים הסובבים אותם הם בלתי נסבלים. מדינה אינה יכולה לאפשר לשכניה לטווח את אזרחיה ולמרר את חייהם. דומני שעל כך אין בישראל חולק. השאלה היא, כמובן, מה לעשות. האפשרויות שעולות לשיח הציבורי ההגמוני, המיינסטרימי, הן – להבליג, כלומר להתריע אבל לא לעשות דבר, לתקוף מן האוויר, או להכנס