משפט, חברה ותרבות בפרשת חיים רמון – ניתוח עברת ״מעשה מגונה״, מוסכמות חברתיות רלוונטיות והצעת ״החוק למניעת כפייה מינית״

א. הצגת הנושא והמאמר

ב. חלק ראשון: ״הבנת הנורמה״ — האיסור הפלילי של ״מעשה מגונה״

  1. המשפט האנגלי

(1) עברת ״תקיפה״ (Assault)

(2) עברת ״תקיפה/מעשה מגונה״ (Indecent Assault)

2. המשפט הקנדי, האמריקני והסקוטי

3. שיטות משפט אחרות: צרפת וגרמניה

4. ישראל

ג. חלק שני: ״זיהוי המוסכמה״ — אשכול המוסכמות החברתיות־התרבויות הרלוונטיות

1. מוסכמות מוסרניות לגבי המיניות עצמה

2. אשכול מוסכמות פטריארכליות מסורתיות שנוגעות לחוסר אמינותה ולאשמתה של מתלוננת על עברת מין

3. מוסכמות פטריארכליות המתייחסות לנשים (בעיקר צעירות) כסמל סטטוס (לגברים)

4. מוסכמות ישראליות מצ׳ואיסטיות

5. מוסכמה ציונית מגדרית — האישה העברייה החזקה ושוות הזכויות אינה זקוקה להגנה פטרנליסטית של החוק

6. מוסכמה ליברלית קיצונית — חיוב מלא של כל ביטוי מיני

7. מוסכמות מתהוות של פמיניזם כבוד האדם — ״בא לי שטויות ולא בא לי עליך״ בגיבוי החוק למניעת הטרדה מינית

ד. חלק שלישי: ״חיבור הנורמה והמוסכמה״ — דיון ביקורתי במפגש (ככלל ובפרשת רמון בפרט) בין האיסור של ״מעשה מגונה״ לבין המוסכמות החברתיות־התרבותיות שהוצגו

  1. חזותו המוסרנית של האיסור הפלילי והתנגשותו (לכאורה) במוסכמה הליברלית
  2. חדשנותו של כבוד אדם וחוה בהקשר ההתנהגות המינית וההכרח לפרשו ולבארו

ה. חלק רביעי: ״הצגת תחליף״ — הצעת החוק למניעת כפייה מינית