הכבוד לסוגיו, ובפרט בחברה הישראלית, בחשיבה פמיניסטית ובניתוח תרבות (בעיקר קולנוע), הוא הנושא המרכזי במחקריה של קמיר, בפירסומיה וכן בפעילותה החינוכית, הציבורית והמשפטית. מאז שנת 1998 היא מפתחת תפיסה מקיפה וייחודית של הכבוד, ובאנגלית – של honor ו-dignity. נקודת המוצא היא שהמושג הישראלי "כבוד" מכיל ארבעה ערכי יסוד נבדלים ומובחנים זה מזה: "הדרת-כבוד" (honor), "כבוד סגולי" (dignity), "כבוד מחיה" (respect) ו"הילת כבוד" (glory). "כבוד" מציין "שם משפחה" של ערכים, ולא "שם פרטי" של ערך יחיד. כל אחד מארבעת הערכים החוסים תחת מושג הכבוד הוא בעל היסטוריה, פסיכולוגיה, לוגיקה וכלכלה שונות ולעיתים אף מתנגשות.

הערך האחד, "הדרת-כבוד" (honor) מציין את ערכו של פרט כחבר בקבוצה היררכית ביחס לערכם של חברי הקבוצה האחרים וקובע את מעמדו היחסי בקבוצה המסוימת. הערך "הילת כבוד" (glory) מציין את ערכו הקדוש של אדם, בתאולוגיה היהודית והנוצרית, כמי שנברא בצלם האל או כמי ששקיבל את צלם האלוהים. "כבוד סגולי" (human dignity) מתייחס לערכו של אדם כסובייקט, כבן למשפחת האדם, שהוא ערך אוניברסלי, מוחלט ומינימלי. "כבוד מחיה"  (respect) הוא הערך המיוחס לאישיותו הייחודית, המפותחת של אדם, המבטאת את בחירותיו במימוש עצמי לאורך זמן.

חברות מסורתיות, שהן בדרך כלל פטריארכליות, מתנהלות על פי רוב על פי הגיונה של תרבות המושתתת על ערך הליבה הדרת-כבוד. ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות היסוד של האדם, שאושרה באו"ם ב-10 בדצמבר 1948, קבעה שהכבוד הסגולי הוא הבסיס הערכי של משפחת האדם וקהילת האומות, ושההכרה בו היא הבסיס לחיים בשלום, חירות וצדק. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנחקק בישראל ב-1992 ומאמץ את השקפת העולם של הכרזת האו"ם, קובע את כבוד האדם וחירותו כערכי היסוד של החברה הישראלית ושיטת המשפט שלה. הוא נועד לקדם את העולם הערכי המושתת על כבודם הסגולי וכבוד מחייתם של כל בני האדם באשר הם.

הקשיים בקידום חזון זה מרובים. אחד מהם נעוץ בעובדה שבחברה הישראלית מושרשת מנטליות של הדרת-כבוד, שטופחה על ידי הציונות המדינית והפכה לחלק בלתי נפרד מן הישראליות. מכיוון שהמילה העברית "כבוד" מכילה את כל ערכי הכבוד ללא הבחנה, החברה הישראלית מתקשה לאמץ את השקפת העולם שחוק היסוד ביקש להטמיע, וממשיכה במידה רבה להתנהל על פי נורמות הדרת-הכבוד שהיא מורגלת בהן. נורמות אלה באות לידי ביטוי הן בהתנהלות בין אישית בתוך החברה הישראלית, והן ביחסי "נקמת הדם" של ישראל עם שכנותיה. במקביל, בזירה האוניברסלית מתחולל בשנים האחרונות תהליך מסוכן: "מנוס מכבוד סגולי" וחזרה לפוליטיקה של הדרת-כבוד.

המאמרים, הספרים והפוסטים (בלוג) המקוטלגים באתר זה בקטגוריות "הכל על הכבוד" (אקדמי) ו"הכל על הכבוד" (בלוג) מציגים בהרחבה את ארבעת מושגי הכבוד הללו, ומחילים אותם על  ניתוח של התנועה הציונית המדינית, השפה העברית המדוברת בישראל, חקיקה ופסיקה, הפוליטיקה המגדרית הישראלית, כעולמם התרבותי של חז"ל (במאמרים האקדמיים), סרטים מכל רחבי העולם ואקטואליה חברתית ופוליטית (בפוסטים של הבלוג).

הספר המקיף והיסודי ביותר המציג את תיאוריית סוגי הכבוד ראה אור בשנת 2020: Betraying Dignity: The Toxic Seduction of Social Media, Shaming and Radicalization

הספר "לקראת הגל הבא: פמיניזם מן היסוד" מכיל פרק (7) המציג בעברית את הגרסא העדכנית ביותר של תיאורית סוגי הכבוד (והיבטיה הפמיניסטיים).