יולי, 2014

יולי 25, 2014

במציאות הישראלית של קיץ 2014 אין מנוס מהשמעת קול. השתיקה איננה אופציה. שתיקה היא הפקרה של הזירה; בריחה; פחדנות. מי ששותק/ת — בוגד/ת בכולנו, באזרחות הישראלית, בקהילה האזרחית, בתקווה לעתיד. אבל כמו שאומרים לילדים שעוד לא יודעילהימנע מביטוי תסכולים באופנים אלימים – "בלי קללות ובלי ידיים"! דיבור, הקשבה – וזה הכל. הדיבור שאיננו הסתה רק יחזק אותנו; אותנו הישראלים שאכפת להם. הסתה ואלימות ברחובותינו מחלישים אותנו בכל מובן. את כולנו. בקיצור – מחאה מילולית מכל סוג לא פוגעת בנו, אף אם היא חושפת שאין כבר קונצנזוס. לעומת זאת הסתה ואלימות הם סכנת נפשות שכולנו – אבל ממש כולנו – צריכים להתלכד ולעמוד נגדה. וכשה"מנהיגים" לא עושים זאת – אין מנוס מלעשות זאת בעצמנו.

יולי 22, 2014

אתמול סערה הרשת על דברים שאמר ד"ר מרדכי קידר ב-1 ביולי: שרק אונס של אמהות ואחיות ירתיע פלסטינים ממעשי טרור (http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2383281). זו לא קריאה לאנוס, הבהירה אוניברסיטת בר אילן, שמיהרה להתייצב מאחורי הדובר – זו פשוט הבהרה של התרבות הפרימיטיבית "שלהם". ככה זה, כשנתקעים במזרח התיכון, עם ברברים שמבינים רק כוח. אכן, יש הרבה הגיון

יולי 20, 2014

לציונות היו תמיד שני פנים; התנועה הלאומית היהודית הכילה מה שפנינה להב כינתה "פן אוטופי" ו"פן קטסטרופלי". הפן האוטופי טיפח חזון של חברת מופת; כזו המושתתת על אדני צדק, שוויון, חירות, סולידריות וקידמה ברוח הסוציאליזם, ההומניזם ונביאי ישראל. זה היה חזון של רווחה לכל ושל כבוד אדם. הוא הכיל סובלנות, פתיחות, תרבות ושלום, זאב וכבש,

יולי 7, 2014

קשה לכתוב על ניצול לרעה של כוח וקשרים כשמשפחות מתאבלות על צעירים שנרצחו בידי רוצחים לאומנים משני הצדדים. קשה בכלל. אבל גם אסור לשתוק נוכח זוועות קטנות, רק בגלל שיש גדולות מהן… לפני שנים (אולי שבע) שמעתי סיפור על כרזות שנתלו בתל אביב וסיפרו, אנונימית, סיפור על הטרדה מינית שבוצעה לכאורה על ידי רונאל פישר.

יולי 3, 2014

בתקשורת מדווחים שבירושלים מהומות. להקות של ישראלים יהודים ימנים צדות פלסטינים כדי לפגוע בהם, להפרע מהם. צעיר ירושלמי פלסטיני נרצח – אולי על רקע לאומני, אולי נקמת דם על רצח שלושה הצעירים היהודים. הלב שוב נחמץ. רצח מול רצח. טרור מול טרור. שנאה מול שנאה. ההתלהמות המילולית נגד חנין זועבי – הבשילה למעשי זוועה. ההסתה

יולי 1, 2014

למרבה הצער אשר יגורנו — התברר כנכון. הצעירים לא נחטפו, אלא נרצחו.  זה הרגע להניח בצד את הדיונים החשובים מאוד לגבי מהות הטרור והטרוריזם. כי אין ספק שרצח של אזרחים חפים מפשע הוא פשע נורא וגם טרור, ומי שמבצע אותו הוא פושע וטרוריסט.  כל שאר הדיונים והליבונים יכולים לחכות. עכשיו זמן אבל.