הכל (אקדמי) על הכבוד (מאמרים אקדמיים)

פברואר 5, 2018

רשימה קצרה זו עוסקת בסכסוכי הדרת-כבוד שמקורם מגדרי ובדרכי התמודדות עמם. הטענה המוצגת היא שסכסוכי הדרת-כבוד מגדריים, כלומר כאלה המתגלעים בין גברים ונשים בחברת הדרת-כבוד פטריארכלית, ניתנים ליישוב על ידי חריגה מהשקפת העולם המבוססת על הדרת-כבוד, ופעולה מתוך השקפת עולם אלטרנטיבית, כזו המושתתת על כבוד סגולי וכבוד מחיה. כאשר נשים נוקטות במהלכים כאלה, הן משחררות

ינואר 10, 2018

נקודת המוצא של המאמר היא השימוש הנרחב שהימין הרדיקלי במדינות ליברליות עושה בערך החירות. כתשתית לדיון המאמר מציג (בפתח חלקו הראשון) את ההבחנה בין חירות ליברלית לחירות טוטליטרית (יעקב טלמון) ואת ההבחנה בין חירות חיובית לחירות שלילית (ישעיהו ברלין). עוד הוא מציג את גזירתה של הגישה הרב-תרבותית מהשקפת-העולם הליברלית (ויל קימליקה). על-סמך קריאה טקסטואלית מדוקדקת

דצמבר 13, 2017

המאמר מציג את הספרות הפסיכולוגית והאירגונית בארץ ובעולם אשר מתווה את גבולות הגזרה של התופעה החברתית הקשה של התעמרות בעבודה. הוא מראה את האופן בו שיח ישראלי משפטי-ערכי יכול למסגר את התופעה; הוא מביא את הצעת החוק הפרטית שהונחה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ מרב מיכאלי ו-37 אחרות ואחרים, ועברה בקריאה טרומית בקולותיהם של 58 ח"כים; הוא מנתח את פסקי הדין

אוקטובר 29, 2017

מסה על ליברליזם וחירות, פמיניזם, פטריארכליות וההיבט הקבוצתי של ערך כבוד האדם מעשה בעירית רמת-גן שהחליטה לשנות את פניו של מתחם בורסת היהלומים ולהפכו ממרכז של "שירותי מין" למקום ידידותי לכל בני משפחת אדם וחוה ובנותיה. מעתה, קבעה העירייה, לצד "תעשיה נקייה", יותר לקיים במקום "בידור" ההולם את אופיו החדש ומזמין את כלל גווני האוכלוסייה:

אוגוסט 13, 2017

שיח החירשים המתנחשל סביב פרשת "החייל היורה בחברון" הגיע לשיאו (הזמני) בשבוע שעבר, עם הקראת פסק־דינו של סמל אלאור אזריה בבית הדין הצבאי לערעורים. חמשת השופטים בערכאת הערעור הצטרפו לשלושת השופטים בערכאה הראשונה, והדגישו שגרסת הנאשם אינה אמינה, ושההריגה שביצע לא היתה הגנה עצמית או פעולה מבצעית. חלקם אף כינה זאת הוצאה אסורה להורג מתוך

אוקטובר 31, 2016

אוקטובר 30, 2016

הפרספקטיבה המתקראת ״משפט ותרבות״, המזדהה כאופן חשיבה אינטר-דיסציפלינרי עכשווי ושדה מחקר והגות בהתהוות, מתפתחת בהדרגה רק מאז שנות התשעים, בעיקר באקדמיה האמריקנית. משימת המאמר היא להציג מהלך חשיבה מסוים שיכול להבהיר חלק מן הניתוחים העוסקים ב״משפט ותרבות״. המהלך מכיל ארבעה שלבים: 1) זיהוי תופעה משפטית משמעותית המעוררת קושי (משפטי ו/או חברתי), והגדרתה המדויקת; 2) בחירת

אוקטובר 30, 2016

אוקטובר 28, 2016

מאמר זה מנתח מספר סרטים ישראלים-עבריים ומספר סרטים ישראלים-פלסטיניים, ומראה כיצד בכל אחת משתי הקטגוריות הללו "הסרט המכונן" מציג תפיסת הדרת-כבוד לאומית באופן אוהד ועיוור לבעייתיות, ואילו סרטים מאוחרים יותר מצביעים באומץ על המחירים הכבדים שהדרת-הכבוד הלאומית גובה מן הקהילה שאותה היא לכאורה משרתת. בקרב הסרטים הישראלים-העבריים, הסרט המכונן הוא קזבלן, אשר מציג גרסה אופטימית

אוקטובר 14, 2016

הזיכרון הקולקטיבי הוא אחד המבנים התרבותיים החשובים ביותר בכינון הישראליות ובעיצובה. דרך המלך לזכות בהכרה כחלק מן הקולקטיב הישראלי היא להיות חלק מן הזיכרון הקולקטיבי שלו. במקביל, המשפט הוא כלי מרכזי ודומיננטי בישראל בתחום זכויות האדם בכלל וזכויות האישה בפרט. סוגיות מיגדריות רבות מאוד נבחנות ואף מוכרעות בחקיקה ובבתי המשפט. בהינתן שני הגורמים הללו אפשר היה לצפות