כללי

מרץ 29, 2006

הלכנו לקלפי והיום אנחנו יודעים ויודעות שיש 35 מנדטים (קדימה וגימלאים) ל"מרכז-ימין-מתון" שמייצג "התכנסות" בזירת הסכסוך (כלומר שתי מדינות לשני עמים בלי משא ומתן), ו"הכלאה מאוזנת יותר בין משק קפיטליסטי ומדינת רווחה" במישור הכלכלי. יש 32 מנדטים ל"ימין קיצוני" (ישראל ביתנו, ליכוד, איחוד לאומי) שמייצג בעיקר "אף שעל" (עם או בלי גוון משיחי), וברובו כלכלה ימנית

מרץ 19, 2006

מאז שנות התשעים מתמקדת הפעילות הפמיניסטית בעולם המערבי במאבק כנגד פגיעות מגדריות שהן טיפוסיות וייחודיות לקבוצות מוגדרות של נשים. מהלך זה הוא תוצאה של השקפת העולם המכונה "הפוליטיקה של הזהות" (identity politics) אשר קנתה מהלכים בקרב נשים פעילות רבות. בהקשר הפמיניסטי, הפוליטיקה של הזהות מדגישה את החשיבות בייחודן של קבוצות נשים שונות, של המאפיינים הטיפוסיים

ינואר 5, 2006

בדיוק לפני עשור חווה הציבור הישראלי טראומה של שכול-אב עם רציחתו של יצחק רבין. הזעזוע והכאב היו עמוקים, ולא רק בגלל הרצח. עצם אבדנו של מי שהפך להיות הצבר האולטימטיבי, יפה הבלורית והתואר, היה מבעית. פתאום נשארנו לבד, רק עם עצמנו, בלי אחיזה מרגיעה בעבר המיתולוגי של דור הצברים המופלא, שמאז חסמב"ה הצליח בכל מעלליו.

ינואר 4, 2006

 כשבאו ניצולי השואה התעלמנו מהם. לא רצינו אותם בתוכנו. לא ידענו איך לאכול אותם. לא רצינו לשמוע מה שהיה להם לספר. לא רצינו לדעת. גם כך חשנו אשמים מספיק על העדר המעש של הישוב במהלך מלחמת העולם השניה. אז כעסנו עליהם. השפלנו אותם. האשמנו אותם בחוסר אמפתיה מוחלט שהלכו כצאן לטבח וביזו את כולנו, כיהודים.

דצמבר 27, 2005

האקדמיה הלאומית המדעית למדעים מברכת היום את חבריה החדשים לרגל טקסם קבלתם לאקדמיה שנערך היום, נר שלישי של חנוכה. האירוע יתקיים במעמד נשיא המדינה מר משה קצב. דברי פתיחה: פרופ' (מר) מנחם יערי. הרצאות החברים החדשים: פרופ' (מר) מרגלית פינקלברג, פרופ' (מר) יעקוב קליין, פרופ' (מר) מישל רבל, פרופ' (מר) יוסף שילה. הטקסט יתקיים בבית

דצמבר 13, 2005

העותרים, אזרחית ואזרח המדינה וגופים ציבוריים, טענו שהקיצוץ הדרמטי בהבטחת  ההכנסה פגעו בזכותם של אזרחים רבים להתקיים קיום של כבוד, המובטח להם מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ברק קבע כי הקיצוץ אכן רושש את העותרים ורבים כמותם, הותיר בידיהם הכנסה שלא ניתן לכסות באמצעותה הוצאות קיום בסיסיות ביותר, ואולם אין בכך כדי להוכיח שכבודם

דצמבר 12, 2005

  נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, יובל יועז (הכתב המשפטי הצעיר והנמרץ של עיתון הארץ) והארץ הבינו, סוף כל סוף, שמסע ההכפשה האגרסיבי נגד פרופ' רות גביזון לא רק שלא הועיל לבית המשפט העליון, אלא פגע בו קשות בעיני הציבור. מזל טוב. אחרי שאפילו כתביו הבכירים של הארץ (ארי שביט ושחר אילן) הפרו את

דצמבר 2, 2005

מזה חודשים רבים עיתון הארץ עוקב בדריכות אחר כל ציוץ הקשור למינויה האפשרי של פרופ' רות גביזון לבית המשפט העליון. כל שבריר של "ידיעה", רמז, רכילות ושמועה מדווחים ביסודיות ובהבלטה (כאילו לא היו סיפורים עיתונאיים של ממש לכסות). הדיווח הבלתי פוסק הופך את פרופ' גביזון ל"איטם", ל"חדשות", ל"קונטרוברסיאלית", ל"פרשה", כלומר – למי שיש הצדקה מלאה

נובמבר 26, 2005

רוחות של בחירות באויר ועל כרזות החוצות וכבר מתנוססים פרצופי המתמודדים, מתפקעים מאחריות, חזון וסדר יום חדש. בעמודי הפובליציסטיקה כבר מועלים ונדושים ונטחנים הנושאים שיעמדו על סדר היום במערכת הבחירות הקרבה: הנושא החברתי (כלומר חלוקת המשאבים או העוני הגואה) והנושא המדיני (יציאה חד צדדית מן הגדה המערבית או מו"מ עם הפלסטינאים). פה ושם יעלו נושאים

נובמבר 7, 2005

חזקת הגיל הרך היא שריד מעולם מסורתי, פטריארכלי, בו נשים הן המטפלות בילדים: הן היודעות לעשות זאת, הן הרוצות לעשות זאת, והן המיטיבות לעשות זאת. אמהות היא תפקידן החברתי והיא זהותן האישית. גברים, אבות, עסוקים בפרנסה, בניהול העולם, ואינם יודעים, יכולים, רוצים לטפל בילדים רכים בשנים ולהעניק להם את שהם זקוקים לו. חזקת הגיל הרך