כללי

דצמבר 13, 2012

סילוויו ברלוסקוני, נשיאה המושחת של איטליה, שהפך אותה לקלס ולשנינה בעולם כולו, הכריז לאחרונה על שובו לפוליטיקה האיטלקית. השחיתות, הבושה, המיאוס – ממש לא מפריעים לו. אחת הפרשיות שבהן מואשם "המנהיג" היא כי הדיח קטינה לזנות. היום אנו מתבשרים כי "שלשום נעדרה העדה המרכזית, כארימה אל-מאגרוב, נערת זהר ממוצא מרוקאי המכונה "רובי", מהמשפט במילאנו. התובעת

דצמבר 10, 2012

בשבועות האחרונים התכסו כבישי הארץ ואחורי האוטובוסים, כמו פטריות אחרי הגשם, בשלטים המכריזים החלטית כי "ללא חובות – אין זכויות". פשטותה הקליטה של המשוואה הופכת אותה לשובת לב, והמסר נשמע כמעט מובן מאליו: איך אפשר לקנות זכויות אם לא באמצעות עמידה בחובות? (או בניסוח שהפך לתמצית הפוליטיקה הישראלית: "יתנו – יקבלו"). ואולם אם עוצרים להקדיש

דצמבר 3, 2012

הפמיניסטיות הוותיקות בינינו זוכרות את הימים בהם התחבטנו בדילמה האם נכון להצביע עבור "מפלגת נשים", שתביא לייצוג נשים בפרלמנט הישראלי, או למפלגה בעלת אידיאולוגיה מדינית-חברתית ההולמת את השקפת עולמה של כל מצביעה. והנה, בבחירות המתרגשות על ראשינו נתייסר ונתחבט בקשיים רבים, אך דילמה זו לא תדיר שינה מעינינו: הפעם אפשר לבחור גם בנשים וגם באידיאולוגיה

דצמבר 1, 2012

המיוחס לניצב ניסו שחם מדגים את הקשר בין עבריינות מינית, ניצול שררה, הפרת אמונים, מרמה והשחתת נורמות ציבוריות. הטיפול בו מעיד על נכונות של המשטרה להתחיל להתייחס לתרבות הארגונית השוביניסטית השוררת בה, אשר מייצרת התנהגויות לא מעטות מסוג זה. ואולם על פי חשיפתו של מוטי גילת, משרד החינוך ומשרד התמ"תר מסרבים לנהוג כמו המשטרה, ובמקום לטפל בעבריינות מין הכרוכה במרמה והונאה – הם מתעלמים, משתיקים ומטייחים. יש לדחוק בהם לפעולה בפרשת אבי קומפני.

נובמבר 28, 2012

אבו מאזן בחר לתקן את הטרגדיה ההיסטורית של הסירוב הפלסטיני לקבל את החלטת החלוקה של האו"ם מכ"ט נובמבר, 1947. מקץ 65 הוא בחר לשוב לרגע ההיסטורי, ולקבל: את קיומה של מדינת ישראל, את המחויבות לשלום, את המחויבות לעקרונות האו"ם ולשיתוף הפעולה. זהו הרגע לחגוג ולברך.

מאי 17, 2012

הרבה זמן אני מתחבטת בתסכול מדוע לא נוח לי לבוא במגע עם חשיפות חוזרות ונשנות של נשותיהם של גברי-ציבור. הן מעסיקות עובדים זרים שלא כחוק, הן מתעמרות בהם, הן מנצלות לרעה את כוחן – מדוע אני נעה על כיסאי בחוסר נוחות כשהדברים מתפרסמים בתקשורת? אז נדמה לי שסוף סוף הבנתי. ברמה המשפטית, בודאי שיש להעמיד

אפריל 25, 2012

שיכורי עצמאות אנחנו. עצמאות מן האנגלים והתורכים, הפולנים והגרמנים, המרוקאים והעירקים: הם שוב לא ידכאו וישפילו אותנו; אנחנו נעשה כטוב בעיננו. או כפי שאנחנו מעדיפים להגדיר זאת: "מה שבא לנו". איך שבא לנו. מתי שבא לנו. כמה שבא לנו. ואף אחד לא יגיד לנו אחרת. כי סבלנו מספיק, דיכאו אותנו די והותר, ויצאנו מעבדות לחירות.

ינואר 27, 2012

היום בתכנית הצהריים של רשת ב', הכל דיבורים, חשפה איילה חסון אירוע שהתרחש, לדבריה, בלשכה בכירה ביותר בישראל. בלשכה זו עבדה אישה יפיפיה. בכיר שעבד באותה לשכה חמד אותה "כממתק", ולא הצליח לכבוש את תאוותו אליה. הסובבים ראו את האותות, ובשקט בשקט, בדיסקרטיות, העבירו את היפיפייה מתפקידה. כך חסכו לבכיר הסתבכות בהטרדה מינית. (מדברי חסון,

ינואר 24, 2012

הבוקר התבשרנו על פרשה חדשה שכנראה תסעיר את התקשורת חמש דקות תמימות (אחרי הדרת-נשים במגזר החרדי והפליית אתיופים בדיור): בכיר במשרד ראש הממשלה מטריד, לכאורה, עובדת זוטרה ממנו.   איך לחשוב על זה? ראשית: האם ההטרדה היא הטרדה מינית, או הטרדה מאיימת, או פגיעה בפרטיות? על כל אחת מן התופעות המזיקות הללו חל חוק אחר, שהוראותיו

ינואר 23, 2012

שר המשפטים, יעקב נאמן, בחר לנסח חוק שיבטל את חזקת הגיל הרך. בכך אין הפתעה: שר המשפטים נאמן בוחר תמיד בעמדות השליליות והמזיקות ביותר. כאילו את נקמתו על הכאב וההשפלה שנגרמו לו עקב ניהול חקירה פלילית נגדו הוא נהנה להינקם בכולנו, הציבור. כי נאמן, כזכור, לא נבחר לתפקידו על ידינו, האזרחים, אלא מונה על ידי