אני מתביישת בצורך להתייחס לפרשה כל כך מכוערת, אבל בימים קשים אלה אין מנוס אלא לנקוט עמדה לגבי דברים שהיו צריכים להיות מובנים מאליהם מקיר לקיר. אז אני נוקטת עמדה ברורה וחד משמעית כדי שלא יהיה ספק: ה"שיר" המבחיל של עמיר בניון (זה המכיל את המילה חלאה) הוא מניפסט גזעני בוטה, ירוד ומתועב. התגובה האפשרית היחידה היא להוקיע אותו ולפסול אותו בכל דרך. את ה"אמן" שהפיק "יצירה" מבחילה זו, שכל כולה שנאה קבוצתית יוקדת, יש להפסיק לשמוע, ובודאי שלא להזמין לשום מקום אנושי. בודאי ובודאי שאין לאפשר לו להופיע בבית הנשיא, ובודאי ובודאי שיש לפתוח בחקירת משטרה. אין כאן שום שאלה של חופש ביטוי, לא פתח לדיון ולא מקום להשוואה להתבטאויות אחרות או לכך שהסינמטק בתל אביב מקיים פסטיבל סרטי נכבה. ה"שיר" הוא גזענות דוחה ומסוכנת המופנית כנגד קבוצת מיעוט שעל המדינה לכבד ולהגן עליה. חופש ביטוי צריך להבטיח למיעוטים (בין אם הם ישראלים שאינם יהודים, או חרדים, או מהגרי עבודה); לא לקבוצת הרוב נגד קבוצת המיעוט. התייחסות לקבוצה שלמה של אזרחים כאל חלאות, סכנה פוטנציאלית ואוייבים היא פשוט הסתה. חד, חלק, ברור ובלתי משתמע לשני פנים.