אקטואליה (בלוג)

אוגוסט 12, 2019

באחד האמשים הקיץ נדדה שנתי, ובדקתי מה משדרים בערוץ הטלויזיה הציבורי, שאיננו מסחרי ויש בו פחות פרסומות ולכן אני צופה בו. להפתעתי, נתקלתי בפרק בסדרה "מרי הורגת אנשים". העלילה נסבה על מעשיה של רופאה מוסרית ואכפתית, מרי, שדאגה אמיתית לאנשים סובלים מביאים אותה לסייע להם לסיים את חייהם בכבוד, על פי בחירתם. מעשיה של הגיבורה,

יולי 27, 2019

על פי עדות שמגובה ככל הנראה בסרטונים שצולמו בטלפונים סלולריים, נראה שמספר אנשים חדרו לגופו של אדם אחר ופגעו בו שוב ושוב תוך התעלמות מרצונו, מן האוטונומיה שלו, מאנושיותו ומזכויות היסוד הבסיסיות ביותר. הם השתמשו בו כחפץ כדי לספק את גחמותיהם המיניות והחברתיות, וביטלו את ערכו כסובייקט. כשמדווחים כך על אירוע, השאלות הרלוונטיות היחידות לצורך

יולי 25, 2019

אין דבר יקר לליבן של ממשלות הימין ושרי המשפטים שלהן מלהשיב עטרה ליושנה ולשתות ממימי המשפט העברי, כלומר ההלכה. אבל כשמדובר בסיפוח קרקעות פרטיות של פלסטינים להתנחלויות של יהודים בשטחים הכבושים מתברר שהמשפט העברי מאבד מחשיבותו לעומת המטרה המקודשת באמת. הימין אינו מהסס לרוקן את המשפט העברי מתוכן ולהפכו על ראשו, ובלבד שהפלסטינים ינושלו ואדמותיהם

יולי 6, 2019

העיתון מקור ראשון פרסם במוסף סוף השבוע ראיון מקיף איתי, שנכתב בידי העיתונאי אריאל הורוביץ. מי שמעדיפים – העליתי גם צילום הגרסה המודפסת. לצערי, שמעתי שיש ברשתות מי שמציגות את הדברים באופן מסולף ומעוות, כדי לתקוף ולהתלהם ולקושש לעצמן תשומת לב ואהדה לכאורה על חשבוני.אני מציעה למתלהמות לתת לדברי לדבר בעד עצמם, בלי להפכם על

יולי 6, 2019

הסרט התעודי החדש "לאה צמל עו"ד" משרטט את דיוקנה של לוחמת ללא חת. במציאות חברתית שבה הציניות, האופורטוניזם, הריקנות והנכלוליות פושים בכל, דמותה היא אור באפלה. כישראלית, אומרת צמל, אני כובשת; נכשלתי בשכנוע הקהילה שלי להפסיק את הכיבוש. מכיוון שכך, אין לי זכות לשפוט את הדרכים שבהן בוחרים הנכבשים להאבק למען חירותם. גם כשהדרכים אלימות;

יוני 27, 2019

הנהגת ישראל, שנבחרה על ידי הציבור כדי לייצגו נאמנה, לשרתו ולחזקו, מתעמרת באזרחיה והופכת את סביבת חייהם לעוינת. אני מדברת על שינוי הכיוון התזזיתי האחרון: ביטול הקדמת הבחירות. "סביבת עבודה עוינת" היא סביבת עבודה שבה אדם אינו מרגיש בטוח; שמישהו בה גורם לכך שהוא יחוש תמיד מאוים, מותקף, מסוחרר. כמו בתקופה של פיגועי טרור, אדם

מאי 14, 2019

1 בבית הדין של מרצ תיק – 2019 / 4 בעניין: נמרוד ברנע באמצעות ב"כ עוה"ד אפרת נחמני בר ובר חן (הקובל/ העותר) – נ ג ד – ח"כ תמר זנדברג – יו"ר המפלגה באמצעות עו"ד קרן בר יהודה וע"י היועץ המשפטי למפלגה עו"ד יורם אברהמי (המשיבה) פסק דין מפי חבר בית הדין עו"ד דרור

מאי 13, 2019

במוצאי חג הבחירות האחרון נהרתי לשדה התעופה במונית שירות מירושלים. מכיוון שעליתי אחרונה למונית, נדחסתי למושב בשורה האחרונה, בה כבר הצטופפו שלושה נוסעים אחרים. שלטי החוצות מחוץ לחלונות המונית זעקו תעמולת בחירות, ושדרני הרדיו בתוכה חזרו לאין קץ על תוצאות ותחזיות. ארבעת היושבים בשורה האחרונה, שתי נשים ושני גברים, ייחלנו לקצת שקט, הפוגה, מנוח. בתוך

פברואר 5, 2019

רוח התקופה היא רעה. זוהי רוח מתלהמת, תוקפנית, מסיתה ורודפת. פופוליסטית. ישראל לא המציאה אותה; אנחנו בסך הכל חלק מן העדר הגדול של מדינות ואומות ועמים שכולם עוברים תזזית של התלהמות. אבל צרות של אחרים הן שלהם, והצרות שלנו הן שלנו. ואצלנו, ראש הממשלה ומחקיו הרבים אחוזים ברוח הרעה של רדיפת "אנטישמים", "עוכרי ישראל", "אויבים"

דצמבר 22, 2018

מזה שלוש שנים שחברת הכנסת מרב מיכאלי מנסה לקדם הצעת חוק פרטית, שעברה בקריאה טרומית, ומטרתה לאסור התעמרות בעבודה. מזה שלוש שנים שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושרת המשפטים, איילת שקד, מונעים את קידום החקיקה החשובה הזו. יו"ר ועדת העבודה עושה כל שביכולתו לסייע בקידום החקיקה על ידי ניהול ישיבות המוקדשות להכנת הצעת החוק לקראת קריאה