שברירים — על דא והא (בלוג)

יולי 11, 2007

מבעד לשאון וההמולה שאופפים בימנו כל אירוע ציבורי, אני מבקשת לנקוט עמדה אישית פשוטה ובהירה: אין עילה טובה יותר לסטור לאדם מאשר כאשר הוא מאשים אותך כי אתה גרוע מן הנאצים, בכך שהם הרגו את הגוף ואילו אתה הורג את הנפש. למעשה, ההתבטאות היא לא רק זילות השואה והעלבת עובד ציבור, אלא גם הוצאת דיבה

יוני 24, 2007

כידוע, ביום חמישי האחרון (ה-21 ליוני) יותר משבעת אלפים שוטרים הקימו בלב ירושלים חומה אנושית בצורה ובתוכה מתחם מבודד ובטוח שאיפשר לקהילה ההומו-לסבית להביע את עצמה ולבטא את גאוותה על זהותה. בשיא היום, רבים מרחובותיה הראשיים של הבירה נסגרו לשעות ארוכות, ונהגים והולכי רגל נתקעו בפקקים ונאלצו למצוא דרכים עוקפות. בין אלף לאלפיים אזרחים ואזרחיות,

יוני 5, 2007

כולנו יודעים שמלחמת ששת הימים היתה קצרה עד כדי סחרור – וידאנו את הזכרון הלאומי בשם שהענקנו לה. כולנו יודעים גם שהכיבוש הישראלי הוא הארוך ביותר בעולם בן זמננו – הן אנו "חוגגים" לו ארבעים שנה. אבל איך זה קרה?? מהקצרה ביותר – לארוך ביותר?? מדינת ישראל מתגאה באוכלוסיתה הצעירה (כידוע, בזכות "המאבק הדמוגרפי" אנו מביאים

מאי 16, 2007

יום ירושלים היום; ברדיו בטח שירי ציון הלא תשאלי, עומדות היו רגלינו בשעריך וגבעת התחמושת, ועל כל גבעה ותחת כל עץ רענן – טקסים וחגיגות. ארבעים שנות איחוד ונצח. ומן השמיים יורד מבול. פשוטו כמשמעו. נפתחו להן הארובות הקמצניות האלה, ושופכות כל מה שיש להן. ויותר. באנגלית, כשרוצים להגיד שהתקלקלה למישהו החגיגה, אומרים שירד לו

אפריל 14, 2007

עוד זווית אחת לחשוב על השאלות: מה קרה לנו? היכן אנחנו? למה? איך הגענו לכאן? כזכור, הנשיא האמריקאי קנדי הציע לבני ארצו לא לשאול "מה יכולה המדינה לעשות בשבילי?" אלא "מה אני יכול/ה לעשות עבור מדינתי?"היום למדתי שהנשיא האמריקאי ריגן הציע "שיפור": לא עוד "מה יכולה המדינה לעשות עבורי?", אלא "מה אני יכול/ה לעשות עבור עצמי?"ניסיתי

פברואר 28, 2007

אז אסתרינה טרטמן לא תהייה שרה בישראל (לפחות לא כרגע), ולכאורה – אפשר לנשום לרווחה ולעבור לפרשיה הבאה שבודאי יזמן לנו סדר היום הצפוף שלנו. אבל לפני שנשכח ונעבור לסדר היום, כדאי בכל זאת להתעכב רגע ולחשוב על הדברים יותר לעומק. אכן, צודק אביגדור ליברמן: שקריה העלובים של חברת מפלגתו חמורים, מסוכנים וחשובים הרבה פחות

ספטמבר 12, 2006

השבוע פורש לגמלאות נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, אשר כהן בתפקיד חמש עשרה שנה, ועשרים ושמונה שנים כשופט בבית המשפט העליון. לתפקיד תושבע המשנה לנשיא, השופטת דורית בייניש.  אין חולק על כך שהשופט ברק קנה לעצמו, מכוח חכמה, מקצועיות ואישיות יוצאות דופן, וכמובן עבודה משפטית מסורה כל חייו, את המעמד המיוחד של המשפטן הראשון

אוגוסט 11, 2006

מזה חודש שהתותחים רועמים, האזעקות מזעיקות, העשן מיתמר והקברים נחפרים. הקטיושות נופלות, כוחותינו מפציצים והכאב תופח לממדים שלא זכרנו. כמו גם האימה.לאורך הדרך, הציבור הרחב תמך ללא עוררין, השמאל קרא בכל פה לחדול, והתקשורת, ככלל, תמכה בממשלה והשאירה את הביקורתיות לאחר כך. עכשיו, מקץ חודש, נראה שמתחיל חשבון הנפש של האוחזים בעטים, ומתחילים להשמע הקולות

מרץ 29, 2006

הלכנו לקלפי והיום אנחנו יודעים ויודעות שיש 35 מנדטים (קדימה וגימלאים) ל"מרכז-ימין-מתון" שמייצג "התכנסות" בזירת הסכסוך (כלומר שתי מדינות לשני עמים בלי משא ומתן), ו"הכלאה מאוזנת יותר בין משק קפיטליסטי ומדינת רווחה" במישור הכלכלי. יש 32 מנדטים ל"ימין קיצוני" (ישראל ביתנו, ליכוד, איחוד לאומי) שמייצג בעיקר "אף שעל" (עם או בלי גוון משיחי), וברובו כלכלה ימנית

ינואר 5, 2006

בדיוק לפני עשור חווה הציבור הישראלי טראומה של שכול-אב עם רציחתו של יצחק רבין. הזעזוע והכאב היו עמוקים, ולא רק בגלל הרצח. עצם אבדנו של מי שהפך להיות הצבר האולטימטיבי, יפה הבלורית והתואר, היה מבעית. פתאום נשארנו לבד, רק עם עצמנו, בלי אחיזה מרגיעה בעבר המיתולוגי של דור הצברים המופלא, שמאז חסמב"ה הצליח בכל מעלליו.