אקטואליה פמיניסטית (בלוג)

יוני 10, 2014

אני כותבת דברים אלה בכוונה לפני שמתפרסמות תוצאות כלשהן של הצבעת חברי הכנסת בבחירת הנשיא/ה העשירי/ת של מדינת ישראל. כי את התודה לשופטת בדימוס דליה דורנר אנחנו חייבות וחייבים בלי קשר לתוצאות. התודה היא על עצם השתתפותה, על עצם נכונותה להעמיד את עצמה במקום הלא נעים, לא מכובד, לא מוסיף בריאות, וכל כך לא "נשי"

יוני 7, 2014

כבר שבוע רועשת הארץ סביב "פרשת המין בקרית גת", למרות שעדיין כמעט שלא ידוע לנו שום דבר עובדתי על מה התרחש או לא התרחש שם. אבל מיעוט העובדות הרלוונטיות לא עוצר, כמובן, את חרושת השמועות (שהאישה חולת איידס) או את ההיסטריה הקבוצתית הצדקנית המשתפכת בכל כלי תקשורתי סחרור חברתי ההופך פירור של דיסאינפורמציה להתלהטות קולקטיבית

מרץ 27, 2014

פרשיות עולות ויורדות, אך דמות נשית אחת מסרבת לשקוע ועולה שוב ושוב לכותרות: שולה זקן; מי שהיתה מנהלת לשכתו, יד ימינו ואשת סודו של איש חזק, אהוד אולמרט. זקן הכירה את אולמרט בצעירותה, ונרתמה לשירותו באופן מלא. היא שרתה אותו בכל דרך, בלי לשאול שאלות, וחצתה עבורו כל גבול וכל קו אדום. היא חשה והפגינה

מרץ 25, 2014

בעוד השר סילבן שלום מחמם מנועים לקראת הצטרפות רשמית למרוץ לכס הנשיאות – נמצאה מי שהחליטה לטעון בפומבי כי לפני כחמש עשרה שנה הוא פגע בה מינית וכפה את עצמו עליה תוך ניצול יחסי מרות. והארץ היתה כמרקחה. ובמיוחד יוצא הקצף על עיתוי השמעתו של הטיעון הפומבי: ישראלים וישראליות נזעמים זועקים חמס על כך שדווקא

מרץ 6, 2014

היום הרשיע בית המשפט בירושלים (מפי השופטת חגית מאק קלמנוביץ') את שלמה פוקס, שלפני יותר משנתיים קרא לעבר דורון מטלון "פרוצה", ודרש ממנה לעבור לשבת באחורי האוטובוס שבו נסעו שניהם. העבריין הורשע בהטרדה מינית. אחת הטענות שמעלה עורך דינו היא שהקרבן העבירה "רק הרוויחה" מן התקרית, שכן היא זכתה בפרסום, ואף נבחרה ל"נערת ישראל". לדבריו,

פברואר 20, 2014

אמצעי התקשורת מדווחים כי השופט ישעיהו טישלר, מבית משפט השלום בבאר שבע, הקדים את פרישתו בשל "התבטאות סקסיסטית" שכיוון לעדה במהלך דיון משפטי באולמו. השופט שאל את העדה "תגידי, את זונה?" והוסיף: "רק רציתי לדעת". העדה, שהקליטה את ההערה, אמרה לאמצעי התקשורת "לא ידעתי איפה לקבור את עצמי מרוב בושה. ישבו הרבה אנשים באולם, ילדיי

ינואר 22, 2014

בחדשות ערוץ 2 קראתי שניסו שחם החליט לשבור שתיקה, ולצאת נגד מה שהוא מתאר כהתגוללות עליו: "מפקד מחוז ירושלים לשעבר הדגיש: 'אני קורבן של מה שנקרא מבחן בוזגלו הפוך. מה שהם לא היו עושים לבוזגלו בשום פנים ואופן – הם עושים לי. לא היו מגישים כתב אישום כזה נגד אף אחד, וזה רק בגלל שאני

נובמבר 28, 2013

עד ההודעה על מותו של אריק איינשטיין, אני לא חושבת שנתתי אי פעם את דעתי עד כמה חשובים לי שיריו. נכון, הוא הזמר היחיד שאני ממשיכה לחפש אלבומים ולקטים שלו בחנויות מוסיקה, בתקווה למצוא משהו חדש שיצא, שעוד אין לי; נכון, בנסיעה ארוכה באוטו – אלה הדיסקים שאני לוקחת להנעים את הדרך ולשיר איתם בקול;

אוגוסט 8, 2013

מה משותף לפרשיות סביב מוטי אלון, יעקב פרנקל ושאר דמויות "הילל בן שחר" שמככבות בכותרות הראשיות בימים אלה? בכולן יש כולם אנשים חכמים, מצליחים ומכובדים שביקשו לעצמם שררה וזכויות יתר מעבר למה שתפקידיהם זיכו אותם; השתן עלה להם לראש; הם נחסמו על ידי קבוצות של אזרחים מצפוניים שקראו לעברם "די להשתררות" וחסידיהם בוכים מרה על

מאי 2, 2013

פרשת עמנואל רוזן מעוררת את השאלה האם זכותן של מתלוננות לפנות לאפיק הציבורי ולא לזה המשפטי. התשובה לכך היא בהחלט כן: אם הנילון מעדיף את האפיק המשפטי – הוא יכול להגיש נגדן תביעת דיבה ולחייבן להביא את טענותיהן בפני שופט. לא פחות חשוב להשתמש בפרשה עצובה זו כדי להרחיב ולהעמיק את ההכרות הציבורית עם החוק למניעת הטרדה מינית. על פי החוק, "חיזור אובססיבי", אשר מכיל התייחסויות מיניות חוזרות ונשנות שהנמענת הראתה שאינה חפצה בהן – הוא בבחינת הטרדה מינית אסורה. בין אם יש יחסי מרות בין הצדדים ובין אם לא. על פי החוק, מעביד שהובא לידיעתו בדרך כלשהי שעובד שלו חשוד בביצוע הטרדה מינית – חייב לחקור ולהעמיד את העובד להליך משמעתי.