אקטואליה פמיניסטית (בלוג)

מאי 11, 2010

ביום ששי בחרה רשת המקומונים של עיתון "הארץ" להציף את המדינה בכתבת התקרבנות אלימה ושותתת דם של יצחק לאור. צירוף מרתק, גם אם פתטי, של אלימות דורסנית תוך כדי חשיפה מתבכיינת של פצעים מדממים, לכאורה. בתגובתי למספר המילים המורעלות שהנ"ל כיוון אלי אישית, כתבתי בעיתון שהדברים אינם ראויים לתגובה. ואכן, לגופו, כתב השטנה הארסי הזה,

מרץ 2, 2010

מה אפשר להגיד על התעללות – מינית ואכזרית – של קבוצה של נערים בנערה חסרת ישע? הכל כבר נאמר, והמילים מחווירות. ושוב נפרשים לנגד עיננו כל הרכיבים שהכרנו בכל כך הרבה פרשות מסוג זה: נערים "מבית טוב", "מלח הארץ"; בחורה "בעייתית" ממשפחה חלשה; "גיבור ראשי" המשתלט על הנערה ו"מעניק" את "חסדיה" המיניים לכל חבריו כדי

פברואר 28, 2010

בימים הקרובים יצויין בארץ, כמו בעולם, יום האישה הבינלאומי. בישראל מציין יום זה גם את "יום הולדתו" של החוק למניעת הטרדה מינית. השנה "חוגג" החוק בת מצווה; בשמונה במרץ ימלאו לו שתיים עשרה שנים. נוכח חשיפתה של "פרשת לאור" בערוץ עשר, והתגובות הציבוריות כלפיה, דומני שראוי, ב"יום חג" זה, לערוך חשבון נפש נוקב.  ירון לונדון

פברואר 18, 2010

בלשון לקונית ויבשה מודיע היום עיתון הארץ, כמעט בעל כרחו, על "עדויות בערוץ 10 כי יצחק לאור הטריד מינית נשית במשך שנים". כך הכותרת. בגוף הכתבה, לעומת זאת, מתוארת – ואף מצוטטת – עדותה של אשכר אלדן כהן בזו הלשון: "אשכר אלדן כהן סיפרה בתוכנית כי הכירה את לאור, מראשוני הסרבנים, לפני למעלה מעשרים שנים בהפגנות ואירועים

פברואר 17, 2010

אתמול התוודעה ישראל לתלונות על פגיעות מיניות שבוצעו, לכאורה, על ידי הרב מוטי אלון. לצד מִפגני התמיכה ההמוניים במי שנגדו הוגשו התלונות ל"פורום תקנה", ראינו גם (בערוץ השני) את פניו המוצללות של אחד מתלמידיו לשעבר של הרב, הטוען כי בחסות שמו הגדול, הרב אלון פגע בו מינית. קולו של התלמיד עוות ודיוקנו טושטש, כדי שלא

פברואר 16, 2010

האם נכון להתלונן על הטרדות מיניות שלא על פי המסלולים המשפטיים שפתח החוק למניעת הטרדה מינית? האם ראוי לפרסם תלונות כאלה, המגיעות לפורומים חוץ-משפטיים, או לתקשורת? כיצד להגיב אליהן? בימים אלה התפוצצו בתקשורת שתי פרשיות של תלונות על הטרדות מיניות, האחת על הרב מוטי אלון והשניה על  יצחק לאור. שתי הפרשיות מעלות את השאלות הללו

פברואר 11, 2010

התקשורת מדווחת על פסק דין תקדימי, שהשית על סרסור שסחר באישה 2.5 מליון שקל פיצוי. זוהי פריצת דרך היסטורית חשובה ומשמחת, שרבים בודאי יסמכו ידיהם עליה. מי שמוכר אישה לזנות ומסרסר בה ראוי לא רק לעונש פלילי חמור, למאסר ארוך ולהוקעה חברתית מלאה, אלא גם לשלם פיצוי משמעותי על הדה-הומניזציה, ההתעללות והפגיעה המוחלטת שפגע בכבוד

פברואר 8, 2010

חשיפה אישית ברשת של אירוע תקיפה מינית שבוצע, לטענת הקרבן, לפני שנים רבות, מסעירה שוב את העולם הוירטואלי בישראל. חיכיתי מספר ימים בתקווה ששמו של התוקף יועלה, ואוכל להתייחס אליו מפורשות, כפי שבעיני הוגן ונכון – למרות ההסתכנות בתביעת דיבה. מכיוון שהדבר לא קרה – אתייחס לדברים באופן כללי, ללא איזכור השם.  המהפכה הפמיניסטית בתפיסת

דצמבר 6, 2009

הציבור הישראלי עוקב בדריכות אחרי פרשת ניסיון האונס בפארק הירקון. מצד אחד – האירוע שייך לסוג האונס שקל להבין, קל לזהות כאונס וקל להזדהות עם קרבנו. מן הצד האחר – בתפקיד "הזר האורב מאחורי השיחים" לא מככב, כצפוי, "אחר", "אויב", "סוטה", אלא דווקא "אחד משלנו", "מלח הארץ", "מטובי בנינו". הליהוק שובר את הכלים ומשמיט את

דצמבר 3, 2009

אני אומרת: אם כבר הפרדה – אז עד הסוף. נפריד בין כולם לכולם, ללא הבדל דת, גזע ומין, ונמנע חיכוכים מיותרים בין קבוצות שלא אוהבות לשבת ביחד וחוקיהן הפנימיים מחייבים אותן להגן על עצמן מפני קבוצות אחרות. קודם כל, כמובן, נפריד בין יהודים לגויים. זה הרי הפך להיות הרציונל של המדינה. וכמובן – בין יהודים