אקטואליה פמיניסטית

November 26, 2010

יום המאבק באלימות נגד נשים, שנת 2010, ייזכר בזכות הצעד המרשים והחשוב שעשתה ד”ר אורלי אינס: חשיפת זהותה וקריאת התיגר על הבושה. ההטרדה המינית שעליה התלוננה אינס אינה מן החמורות ביותר שנחשפנו להן. על פי המתואר בתקשורת, התלונה היא על כך שהנילון, בר לב, גהר מעל גופה של המתלוננת, עד שהיא נאלצה להדוף אותו, ולאחר מכן איים

July 23, 2010

בנסיבות המקרה, אין זה סביר להעמיד אדם לדין פלילי על אינוס, אין זה סביר להרשיעו באינוס, ואין זה סביר להשית עליו 18 חודשי מאסר. את התהייה הציבורית יש להפנות לפרקליטות, שבחרה להעמידו לדין, ולבית המשפט שאישר את הסכם הטיעון. אך מעל לכל, יש לפנות אל בית המחוקקים. פרק עבירות המין בחוק העונשין הישראלי מיושן וארכאי. מזמן הגיעה העת להמירו בפרק חדש, שינסח עבירות ההולמות את החיים בישראל של שנת 2010. לאור פרשת קאשור, ברור שעבירות המין החדשות צריכות להבהיר כי התנהגותו פסולה מבחינה ערכית, ראויה לכל גינוי, אך היא אינה אינוס.

July 16, 2010

הצעת החוק של מרינה סלודקין מטילה עונש של חודש מאסר על כל אדם בישראל שיעז ללבוש על פניו כובע צמר בחורף. שומרים הניצבים בפתח בתי קפה וחיילים במשמרת לילה בחרמון יסתכנו בחודש מאסר אם יחבשו “כובע גרב” שיכסה את פניהם או חלק מהם. גם מפגינים שאינם רוצים שמצלמת המשטרה תקלוט אותם, בין שהם מפגינים למען שחרורו של גלעד שליט ובין שהם מפגינים נגד ניסויים בבעלי חיים, יעברו עבירה פלילית אם יכסו חלק מפניהם כדי להגן על פרטיותם מפני פלישה דורסנית של הרשויות. לעומת זאת, נשים שיוכפפו לדיכוי פטריארכאלי חמור, בין אם מוסלמי, יהודי או נוצרי, לא תזכנה לשום סעד מן החוק המוצע – בלבד שפניהן לא יכוסו “באופן שלא ניתן לזהותן בבירור”. אם הן ייאלצו לכסות את כל חלקי גופן, לרבות כפפות על ידיהן, אך הרעלה על פניהן תהיה כזו שמאפשרת לזהותן בבירור – החוק המוצע לא יגן עליהן.

June 15, 2010

דומה שהציבור הבין שניסיון אונס על ידי מאבטח הרמטכ”ל הוא בעיה מגדרית, וש”ניגוד עניינים” של בכיר בשב”כ שקידם, לכאורה, כפיפה שקיים איתה קשר מיני, הוא בעיה מגדרית. אבל משום מה לא ברור באותה מידה שתמיכה באברכים היא אפליתם לטובה לא רק לעומת כלל ציבור הסטודנטים בישראל – אלא גם ביחס לנשות המגזר החרדי, המודרות מן הכוללים והישיבות ונדרשות לשאת בעול קיומים של האברכים.

June 4, 2010

קצת קשה בימים אלה לחשוב, לכתוב ולפעול בעניינים שאינם קשורים במשט לעזה והשתלטות השייטת. בפיאסקו. בדם שנשפך, בהנהגה שכשלה, במשמעויות הקשות. בכתובת החדשה על הקיר, על גופנו הקולקטיבי: שאי אפשר להמשיך כך; שמוכרחים להתעשת ולהשתנות. אבל העיסוק המתמיד הזה בכישלונות המדיניים גובה מחיר יקר של הזנחת בעיות פנים חשובות וכואבות לא פחות. ואחת כזו אני

May 11, 2010

ביום ששי בחרה רשת המקומונים של עיתון “הארץ” להציף את המדינה בכתבת התקרבנות אלימה ושותתת דם של יצחק לאור. צירוף מרתק, גם אם פתטי, של אלימות דורסנית תוך כדי חשיפה מתבכיינת של פצעים מדממים, לכאורה. בתגובתי למספר המילים המורעלות שהנ”ל כיוון אלי אישית, כתבתי בעיתון שהדברים אינם ראויים לתגובה. ואכן, לגופו, כתב השטנה הארסי הזה,

March 2, 2010

מה אפשר להגיד על התעללות – מינית ואכזרית – של קבוצה של נערים בנערה חסרת ישע? הכל כבר נאמר, והמילים מחווירות. ושוב נפרשים לנגד עיננו כל הרכיבים שהכרנו בכל כך הרבה פרשות מסוג זה: נערים “מבית טוב”, “מלח הארץ”; בחורה “בעייתית” ממשפחה חלשה; “גיבור ראשי” המשתלט על הנערה ו”מעניק” את “חסדיה” המיניים לכל חבריו כדי

February 28, 2010

בימים הקרובים יצויין בארץ, כמו בעולם, יום האישה הבינלאומי. בישראל מציין יום זה גם את “יום הולדתו” של החוק למניעת הטרדה מינית. השנה “חוגג” החוק בת מצווה; בשמונה במרץ ימלאו לו שתיים עשרה שנים. נוכח חשיפתה של “פרשת לאור” בערוץ עשר, והתגובות הציבוריות כלפיה, דומני שראוי, ב”יום חג” זה, לערוך חשבון נפש נוקב.  ירון לונדון

February 18, 2010

בלשון לקונית ויבשה מודיע היום עיתון הארץ, כמעט בעל כרחו, על “עדויות בערוץ 10 כי יצחק לאור הטריד מינית נשית במשך שנים”. כך הכותרת. בגוף הכתבה, לעומת זאת, מתוארת – ואף מצוטטת – עדותה של אשכר אלדן כהן בזו הלשון: “אשכר אלדן כהן סיפרה בתוכנית כי הכירה את לאור, מראשוני הסרבנים, לפני למעלה מעשרים שנים בהפגנות ואירועים

February 17, 2010

אתמול התוודעה ישראל לתלונות על פגיעות מיניות שבוצעו, לכאורה, על ידי הרב מוטי אלון. לצד מִפגני התמיכה ההמוניים במי שנגדו הוגשו התלונות ל”פורום תקנה”, ראינו גם (בערוץ השני) את פניו המוצללות של אחד מתלמידיו לשעבר של הרב, הטוען כי בחסות שמו הגדול, הרב אלון פגע בו מינית. קולו של התלמיד עוות ודיוקנו טושטש, כדי שלא