אקטואליה פמיניסטית

April 25, 2012

שיכורי עצמאות אנחנו. עצמאות מן האנגלים והתורכים, הפולנים והגרמנים, המרוקאים והעירקים: הם שוב לא ידכאו וישפילו אותנו; אנחנו נעשה כטוב בעיננו. או כפי שאנחנו מעדיפים להגדיר זאת: “מה שבא לנו”. איך שבא לנו. מתי שבא לנו. כמה שבא לנו. ואף אחד לא יגיד לנו אחרת. כי סבלנו מספיק, דיכאו אותנו די והותר, ויצאנו מעבדות לחירות.

January 27, 2012

היום בתכנית הצהריים של רשת ב’, הכל דיבורים, חשפה איילה חסון אירוע שהתרחש, לדבריה, בלשכה בכירה ביותר בישראל. בלשכה זו עבדה אישה יפיפיה. בכיר שעבד באותה לשכה חמד אותה “כממתק”, ולא הצליח לכבוש את תאוותו אליה. הסובבים ראו את האותות, ובשקט בשקט, בדיסקרטיות, העבירו את היפיפייה מתפקידה. כך חסכו לבכיר הסתבכות בהטרדה מינית. (מדברי חסון,

January 24, 2012

הבוקר התבשרנו על פרשה חדשה שכנראה תסעיר את התקשורת חמש דקות תמימות (אחרי הדרת-נשים במגזר החרדי והפליית אתיופים בדיור): בכיר במשרד ראש הממשלה מטריד, לכאורה, עובדת זוטרה ממנו.   איך לחשוב על זה? ראשית: האם ההטרדה היא הטרדה מינית, או הטרדה מאיימת, או פגיעה בפרטיות? על כל אחת מן התופעות המזיקות הללו חל חוק אחר, שהוראותיו

January 23, 2012

שר המשפטים, יעקב נאמן, בחר לנסח חוק שיבטל את חזקת הגיל הרך. בכך אין הפתעה: שר המשפטים נאמן בוחר תמיד בעמדות השליליות והמזיקות ביותר. כאילו את נקמתו על הכאב וההשפלה שנגרמו לו עקב ניהול חקירה פלילית נגדו הוא נהנה להינקם בכולנו, הציבור. כי נאמן, כזכור, לא נבחר לתפקידו על ידינו, האזרחים, אלא מונה על ידי

January 4, 2012

 השבוע השתתפתי בהפגנה שארגנו בירושלים “ישראל חופשית” ו”התעוררות” נגד ההפרדה בין נשים וגברים בקווי האוטובוס של אגד המכונים “קווי מהדרין”. התכנסנו בככר ספרא, בפתח עירית ירושלים, ועלינו בקבוצות של כעשר נשים וגברים על מספר אוטובוסים בהם נשים יושבות מאחור. ישבנו בקידמת האוטובוס. נסענו עד סופו של הקו, בשכונה חרדית בצפון ירושלים, והמשכנו לנסוע בחזרה, עד

December 29, 2011

נפל דבר בישראל: האלימות החרדית להדרת נשים מקידמת האוטובוסים הגיעה עד כדי כך שמדינת ישראל גילתה את החוק למניעת הטרדה מינית שהיא עצמה חוקקה! סוף כל סוף, שלוש עשרה שנה אחרי חקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית, התביעה, התקשורת והציבור בישראל מגלים שכאשר אדם מכנה אישה “זונה” משום שהיא אישה – הוא מבצע הטרדה מינית על פי חוק!

March 8, 2011

מרבית ה”אינפורמציה” אשר מסתובבת בשיח הציבורי בישראל על הטרדה מינית אינה קשורה למציאות. מחקר שניתח למעלה מ-400 תיקים של בתי משפט והליכים משמעתיים מספק, לראשונ, מאגר נתונים אמין, מקיף ורציני על החוק למניעת הטרדה מינית שנחקק ביום האישה הבינלאומי, ה-8 במרץ 1998.

November 26, 2010

יום המאבק באלימות נגד נשים, שנת 2010, ייזכר בזכות הצעד המרשים והחשוב שעשתה ד”ר אורלי אינס: חשיפת זהותה וקריאת התיגר על הבושה. ההטרדה המינית שעליה התלוננה אינס אינה מן החמורות ביותר שנחשפנו להן. על פי המתואר בתקשורת, התלונה היא על כך שהנילון, בר לב, גהר מעל גופה של המתלוננת, עד שהיא נאלצה להדוף אותו, ולאחר מכן איים

July 23, 2010

בנסיבות המקרה, אין זה סביר להעמיד אדם לדין פלילי על אינוס, אין זה סביר להרשיעו באינוס, ואין זה סביר להשית עליו 18 חודשי מאסר. את התהייה הציבורית יש להפנות לפרקליטות, שבחרה להעמידו לדין, ולבית המשפט שאישר את הסכם הטיעון. אך מעל לכל, יש לפנות אל בית המחוקקים. פרק עבירות המין בחוק העונשין הישראלי מיושן וארכאי. מזמן הגיעה העת להמירו בפרק חדש, שינסח עבירות ההולמות את החיים בישראל של שנת 2010. לאור פרשת קאשור, ברור שעבירות המין החדשות צריכות להבהיר כי התנהגותו פסולה מבחינה ערכית, ראויה לכל גינוי, אך היא אינה אינוס.

July 16, 2010

הצעת החוק של מרינה סלודקין מטילה עונש של חודש מאסר על כל אדם בישראל שיעז ללבוש על פניו כובע צמר בחורף. שומרים הניצבים בפתח בתי קפה וחיילים במשמרת לילה בחרמון יסתכנו בחודש מאסר אם יחבשו “כובע גרב” שיכסה את פניהם או חלק מהם. גם מפגינים שאינם רוצים שמצלמת המשטרה תקלוט אותם, בין שהם מפגינים למען שחרורו של גלעד שליט ובין שהם מפגינים נגד ניסויים בבעלי חיים, יעברו עבירה פלילית אם יכסו חלק מפניהם כדי להגן על פרטיותם מפני פלישה דורסנית של הרשויות. לעומת זאת, נשים שיוכפפו לדיכוי פטריארכאלי חמור, בין אם מוסלמי, יהודי או נוצרי, לא תזכנה לשום סעד מן החוק המוצע – בלבד שפניהן לא יכוסו “באופן שלא ניתן לזהותן בבירור”. אם הן ייאלצו לכסות את כל חלקי גופן, לרבות כפפות על ידיהן, אך הרעלה על פניהן תהיה כזו שמאפשרת לזהותן בבירור – החוק המוצע לא יגן עליהן.