אקטואליה פמיניסטית

February 17, 2008

בימי חורף קפואים מתחשק יותר להתכרבל עם ספר טוב/ כוס תה/ סרט חם/ צג המחשב. וכך הגעתי לתחרות “הנשים המשפיעות בתרבות” לשנת 2007. מעניין: הזדמנות לגלות נשים שעושות, יוצרות, מנהלות. חלקן סמויות מן העין, וטוב ללמוד על פועלן. השילוב בין “נשות תרבות גבוהה” (כמו ארנה פורת וליה ון ליר) לבין “נשות תרבות פופולרית” מביך, אבל

January 30, 2008

לא על דו”ח וינוגרד (או אור), ולא על סופת השלג שהעלתה את מפלס הכנרת. ברגע הקצר שבין התעלות השלג והירידה אל המאבקים הצפויים כל כך סביב הדו”ח, אני מבקשת להפנות תשומת לב אל אירוע שצריך היה לאתגר את תשומת לבנו, אך חלף ללא כל עניין: ביקורה בישראל של שליחת האו”ם לחופש דת ואמונה, אסמה ג’נג’יר; ביקור

December 14, 2007

כולנו עסוקים ועסוקות עכשיו בחיזוק ידי המורים והבטחה ששביתתם הכואבת לא היתה לשוא: היא העלתה את מודעותם והערכתם העצמית, היא העלתה את מודעתנו, כציבור, לבעיות ההוראה וקשיי המורים, היא לימדה את הילדים דבר או שניים על נחישותם של מוריהם, וכן הלאה – פיצויים רוחניים כיד הדמיון הטובה עלינו (כי נורא לא נעים לדעת שהשכר יעלה

December 1, 2007

מסתבר שבכורדיסטן התורכית משפחות ממעטות עכשיו לרצוח נשים על כבוד המשפחה; במקום לרצוח אותן, המשפחות מצפות, דורשות ומדרבנות אותן להתאבד. והנשים, לרוב נשים צעירות שהותקפו מינית, או ש”תומן” “חוללה” על ידי גבר, נכנעות ללחץ החברתי, מפנימות את האשמה, ונוטלות את חייהן. יחידות סגולה מסרבות, מתקוממות, נמלטות, בוחרות בחיים, ומוצאות את עצמן בודדות ומוקעות. כך יכולה

November 23, 2007

כמו כל שנה מגיע ה-25 בנומבר, יום המאבק באלימות נגד נשים. השנה הוא עומד בסימן חשבון נפש על ארועי השנה החולפת, ובראשם העיסוק הציבורי והתקשורתי בפרשיות משה קצב וחיים רמון: האם העלו הפרשיות את המודעות לתופעת האלימות המגדרית? האם חידדו את הרגישות לזהות את האלימות על ריבוא פניה? האם הגבירו את הנכונות להתלונן על מקרי

November 20, 2007

ממשלת ישראל עומדת על כך שקטינות בנות 17 תוכלנה להיות מושאות. קצת קשה להבין את זה. הרי ברור שנערה בת 17 אינה יכולה באמת להבין את משמעות ההסדר אליו היא נכנסת (לא שבגיל 18 היא יכולה; ואכן אין שום סיבה להתיר נישואין לפני גיל 20). ברור שהסיכוי קלוש שבגיל כזה תדע לבחור לה בן זוג

November 20, 2007

שירות ציבורי גדול וחשוב עשתה הערב תכנית הטלוויזיה “מבט שני” של הערוץ הראשון, הציבורי, כשהציגה לצופיה מגוון גדול של סיפורי הטרדה מינית. ברצינות ומחוייבות שקשה לזכור כדוגמתם הביאה התכנית ראיונות עומק עם נשים שנפגעו מהטרדה מינית על ידי ממונים במקומות עבודה. בשונה מתכניות רבות אחרות, התכנית לא היתה נגועה במציצנות פורנוגרפית צהובה: לא הפרטים המיניים

November 10, 2007

שביתת המורות של בתי הספר התיכוניים נמשכת כבר כחודש. קוראים לה “שביתת המורים”, משתי סיבות: ראשית, כדי לא לפגוע בכבודם של הגברים המשרתים בהוראה, שלפי כלליה השוביניסטיים של הלשון העברית זכאים להתייחסות לשונית מלאה ובלעדית, למרות מספרם הבטל בשישים; שנית, כדי לא “לזלת” את מקצוע ההוראה וכל הקשורים והקשורות בו; שהרי ידוע שבמדינת ישראל המודרנית

November 10, 2007

העשור האחרון היה עשור המודעות לסחר הבינלאומי בבני אדם בכלל, וסחר בנשים לעבדות מינית בפרט. קשה היה להביא את התופעה המזוויעה אל התודעה, שכן רובנו, “האנשים הסבירים”, העדיפו (במודע או שלא במודע) לראות בנשים הנסחרות “אחרות”, ולכן רק “חצי אנושיות”, ולכן “לא בעיה שלנו”, ואפילו “אשמות” (“הכניסו את עצמן לזה”, “ידעו מה הן עושות לעצמן

August 25, 2007

בזכות יגאל לביב, שהפנה את תשומתי לבי אליה, מצאתי באתר נענע את רשימתה של “מיז קיי” (“לחם, עבודה, פמיניזם, הגירה), והחלטתי ל”יבאה” לכאן כלשונה. הכותבת מציגה ומבהירה להפליא את הקישור המצמרר בין התהליך הכלכלי המבעית של גלובליזציה, המשתלט על החברה האנושית, ובין הכשלת הפמיניזם בכל חלקי העולם, בין אובייקטיפיקציה (חיפצון) של נשים,  “הגירת עבודה”, עוני, ופגיעה בכבודו הסגולי של