אקטואליה פמיניסטית

November 10, 2007

העשור האחרון היה עשור המודעות לסחר הבינלאומי בבני אדם בכלל, וסחר בנשים לעבדות מינית בפרט. קשה היה להביא את התופעה המזוויעה אל התודעה, שכן רובנו, “האנשים הסבירים”, העדיפו (במודע או שלא במודע) לראות בנשים הנסחרות “אחרות”, ולכן רק “חצי אנושיות”, ולכן “לא בעיה שלנו”, ואפילו “אשמות” (“הכניסו את עצמן לזה”, “ידעו מה הן עושות לעצמן

August 25, 2007

בזכות יגאל לביב, שהפנה את תשומתי לבי אליה, מצאתי באתר נענע את רשימתה של “מיז קיי” (“לחם, עבודה, פמיניזם, הגירה), והחלטתי ל”יבאה” לכאן כלשונה. הכותבת מציגה ומבהירה להפליא את הקישור המצמרר בין התהליך הכלכלי המבעית של גלובליזציה, המשתלט על החברה האנושית, ובין הכשלת הפמיניזם בכל חלקי העולם, בין אובייקטיפיקציה (חיפצון) של נשים,  “הגירת עבודה”, עוני, ופגיעה בכבודו הסגולי של

June 2, 2007

  הספר החדש, הממשיך את הספר שאלה של כבוד: ישאליות וכבוד האדם, מתאר ומפתח פמיניזם ישראלי השייך לכאן ולעכשיו; זהו פמיניזם המושתת על ערך הליבה של החברה הישראלית, כבוד האדם, ומתפתח בדיאלוג קרוב עם חוק היסוד. הספר מנתח רצח נשים על רקע כבוד, אונס, הטרדה מינית, הטרדה מאיימת, פורנוגרפיה ובחירה בשם משפחה. ניתן לרכוש בהוצאת

June 1, 2007

שופט בית המשפט המחוזי שלי טימן בוקר לאחרונה על שהוא מקל ביותר עם עברייני מין ואינו מפצה את קורבנותיהם. הממצאים, המסתמכים על גזרי הדין שניתנו על ידי השופטים השונים, הוצגו בדיוניה של ועדת הכנסת לטיפול בסחר בנשים בראשותה של ח”כ זהבה גלאון. השופט טימן נבחר על ידי לשכת עורכי הדין לשמש כיו”ר הפנל על הטרדה

May 23, 2007

אז מה יש לנו בסיפור של רות ונעמי? שתי נשים השבות לאחר שנות העדרות לכפר מולדתה של המבוגרת מביניהן. ללא גברים (כולם מתו באורח מסתורי) – הן עניות מרודות ונטולות כל. הן נאלצות לאסוף שיירים ולהתפרנס מטוב ליבם של אחרים. הסיכוי היחיד להשרדותן הוא פעולה מושכלת ומשותפת: המבוגרת מנחה את הצעירה, מדריכה אותה, מעתירה עליה

April 12, 2007

בהצגה המצויינת שמעלה תאטרון החאן הירושלמי, המצליחים, מסבה משפחה ישראלית יהודית לשולחן הסדר. הם הדורים במיטב מחלצותיהם ושפתותיהם נוטפות דבש. בכיפות צחות לראשיהם, הם מברכים על המזונות, אלה את אלה, את אביהם שבשמיים. הם מנעימים זמירות, מספרים ביציאת מצריים ומיטיבים לבם בסעודה. וכל זאת על גבן של נערות זרות, חסרות אונים, הכלואות בידיהם והם מוכרים

March 14, 2007

מצחיק, משעשע, מתחכם, יופי. אבל גם קצת מעצבן. כי מרוב התגודדות על המתלוננות ותלונותיהם, עלול הציבור לשכוח את המציאות האפרורית אך החשובה שמכת המדינה אינה התלונות אלא דווקא ההטרדות עצמן. מרבית הנשים, אם לא כולן, הוטרדו או יוטרדו בימי חייהן. רבות הוטרדו או יוטרדו הרבה יותר מפעם אחת. מרביתן, למרבה הצער, לא התלוננו וכנראה גם

February 22, 2007

אז אחרי שבית המשפט הכריע כהלכה בשאלה משפטית פשוטה (האם דחיפת לשון לפיה של אישה שלא הסכימה לכך היא מעשה מגונה)  – האם הגיע שלב הזיגזוג, רפיון הידיים, הכניעה ללחצים הציבוריים של החוגים המשפיעים – ובהם שר המשפטים החדש? האם הבינו השופטים את המסר ששלח להם ראש הממשלה בדמות מינויו של מי שעתיד לקדמם –

February 8, 2007

החלטת בית המשפט העליון היא כמובן נכונה: מן הרגע בו אדם אינו מסכים שאחר יחדור לגופו – החדירה לגופו מהווה אינוס. בית המשפט המחוזי בנצרת שגה, והעליון תיקן, כראוי. טוב שכך נפסק וטוב שדווח. ואולם הדיווח בהארץ שהופץ בתקשורת האלקטרונית מקדיש לפסק הדין מקום נכבד במיוחד, ושב ומדגיש את חדשנותו ותקדימיותו. בתגובה, המוני הבלוגרים הזריזים

January 23, 2007

אז מה היה לנו בשבועיים שלושה האחרונים? מה לא. כל כך הרבה גועש ושוצץ וקוצף – שחייבים להתקהות ולהאטם, ולתת לדברים להחליק כמים על נוצות ברווזים. וכך חושינו מורדמים ומטומטמים ומוחלשים. וכך נשחקת שכבת האזרחים החושבים, המגיבים, אשר מכוננת את הדמוקרטיה ומבטיחה את השרדותה. אין חדש. אבל עם כל הרעש והצלצולים, לאחר ששכך האבק, מה