אקטואליה פמיניסטית

May 22, 2017

אני, אורית קמיר, אזרחית מדינת ישראל, חושבת שקשר מיני בין מרצה ותלמיד/ה שלו הוא, ככלל, מזיק, פוגעני ולא ראוי. ככלל, קשר כזה פוגע בריחוק המינימאלי שהוא הכרחי, לדעתי, ביחסי הוראה; הוא פוגע בתחושת הערך האקדמי העצמית של הסטודנט/ית, שלעולם תחשוד שמא זכתה לשבחים לא בגלל יכולותיה האקדמיות אלא בשל הקשר המיני; הוא פוגע בסטודנטים האחרים,

April 26, 2017

במחצית חודש אפריל התפרסמה באחד העיתונים ידיעה על אודות פיטוריו של פרופסור בכיר למשפטים ממכללה בגין תלונה שהגישה נגדו סטודנטית שלו על מגע מיני שקיים איתה. מכיוון שלא בדקתי את המקרה, לא שמעתי את גרסאות שני הצדדים ואיני מכירה את הפרטים לאשורם, אינני יכולה לנקוט עמדה לגבי האירוע המסוים. כמו כן, התלבטתי האם ראוי בכלל

July 20, 2016

כשרעות חולות תוקפות אותנו כצונאמי מתנחשל, הוקדש מאמר המערכת של עיתון הארץ היום (20.7.2016) דווקא להשתלחות תמוהה ביולי תמיר, נשיאת מכללת שנקר, על שמנעה הצגת ציור עירום של שרת המשפטים, איילת שקד, בתערוכת הסיום של בוגרי שנקר. מאמר המערכת, שאמור לבטא את רוח העיתון, מכריז שהצנזורה הפנימית של תמיר היא “אות קלון למוסד ולעומדת בראשו”,

June 15, 2016

כשמפכ”ל המשטרה, רוני אלשייך, “פלט” שלהבא לא יבדקו תלונות אנונימיות על הטרדות מיניות, כמו גם פנינים שוביניסטיות נוספות, הוא שלח מסר לא רק למשטרת ישראל ולפונים והפונות אליה, אלא לכל שדרות הציבור. המסר פשוט וברור: תם העידן הקצר מאוד שבו רשויות אכיפת החוק של מדינת ישראל לקחו ברצינות פגיעות מיניות, ובאו חשבון עם אנשים כוחניים

May 31, 2016

כאילו שחסרות לנו פרשיות ושערוריות, התקשורת מלאה בימים האחרונים בדיווחים על אודות חקירה משטרתית בעניין תלונה על אונס ממניע לאומני של צעירה הלוקה בנפשה. ראש הממשלה מיהר לפרסם זעזוע מן המעשה – והתנצלות על התערבותו; המשטרה זיגזגה בגרסותיה, ולבסוף נסגר התיק כי הוכרע שמדובר בתלונת שווא ובמגעים מיניים בהסכמה. העיסוק בנושא הרגיש פתח, כמובן, קופסת

April 26, 2016

הכוחנות מזרת האימה של רחבעם זאבי היתה גלויה לכל עוד לפני שידור התחקיר עליו ב”עובדה” לפני כשבועיים. גם קשריו עם עבריינים ו”עלילותיו” עם נשים היו נחלת הכלל. הטרנספר הגזעני היה מצע מפלגתו, ואת שנאתו לחוק למניעת הטרדה מינית ירק  בגלוי מעל דוכן הנואמים של הכנסת, למול מצלמות הטלוויזיה. ובכל זאת — ואולי דווקא משום כך

April 2, 2016

לפני שבועיים פרסמתי כאן את תגובתי ל”ביקורת הספרים” של גבריאל בוקובזה, שהתיימרה “לשחוט” את ספרה הפמיניסטי המצוין של ד”ר ענת גור “גוף זר: הפרעות אכילה, פגיעות מיניות בילדות וטיפול מותאם”. בתקציר — הראיתי מדוע “ביקורת הספרים” אינה לגיטימית כי אינה מקצועית אלא מתנשאת, מתלהמת, תוקפת דחליל שאינו דומה לספר הנדון ומבטאת חרדות שוביניסטיות מובהקות, כמו

March 27, 2016

רצה הגורל ושני דברים “חדשותיים”, “תקשורתיים” התכנסו להם תחת גגו של יום אפור אחד: ההכרעה האם נשיא המדינה האנס, משה קצב, יזכה בשחרור מוקדם, והדיון הציבורי בסרטון המתעד בתמונות שאי אפשר להתכחש להם הוצאה להורג של שבוי חסר ישע בידי חייל ישראלי במסגרת מילוי תפקידו. אונס הוא מעשה נפשע ומחריד שיש להוקיע בכל לשון. כשאנס

March 25, 2016

  את המילה העברית החדשה “הסגברה” למדתי דווקא מסטודנט גבר, עמוס לאור שלמד אצלי בשנה שעברה בתכנית “תקנה”. על סמך בחינת מופעיה של המילה ברשתות אינרנטיות, עמוס מצא ש”הסגברה” היא המקבילה העברית ל”mansplaining”, ומשמעה כפול. במובנה האחד היא מתייחסת למקרים בהם גברים “מסבירים” לנשים, תוך התנשאות והקטנה — גם בהקשרים בהם הן בקיאות יותר מהם.

March 23, 2016

פניקה מוסרית היא חרדה היסטרית שאוחזת קבוצה בלא כל ביסוס אמפירי ממשי, ומובילה להתנהגות קיצונית עד כדי ציד מכשפות. אחד ממאפייניה הוא שכשם שהיא מתפרצת – כך היא שוככת, ומי שהשתתפו בה שוכחים שנטלו בה חלק. כאילו יצא מתוכם הדיבוק המתעתע – והם שבים להיות אזרחים שפויים ותקניים. פרופסור סטנלי כהן (זכרו לברכה) זיהה והגדיר