אקטואליה פמיניסטית (בלוג)

מאי 17, 2012

הרבה זמן אני מתחבטת בתסכול מדוע לא נוח לי לבוא במגע עם חשיפות חוזרות ונשנות של נשותיהם של גברי-ציבור. הן מעסיקות עובדים זרים שלא כחוק, הן מתעמרות בהם, הן מנצלות לרעה את כוחן – מדוע אני נעה על כיסאי בחוסר נוחות כשהדברים מתפרסמים בתקשורת? אז נדמה לי שסוף סוף הבנתי. ברמה המשפטית, בודאי שיש להעמיד

אפריל 25, 2012

שיכורי עצמאות אנחנו. עצמאות מן האנגלים והתורכים, הפולנים והגרמנים, המרוקאים והעירקים: הם שוב לא ידכאו וישפילו אותנו; אנחנו נעשה כטוב בעיננו. או כפי שאנחנו מעדיפים להגדיר זאת: "מה שבא לנו". איך שבא לנו. מתי שבא לנו. כמה שבא לנו. ואף אחד לא יגיד לנו אחרת. כי סבלנו מספיק, דיכאו אותנו די והותר, ויצאנו מעבדות לחירות.

ינואר 27, 2012

היום בתכנית הצהריים של רשת ב', הכל דיבורים, חשפה איילה חסון אירוע שהתרחש, לדבריה, בלשכה בכירה ביותר בישראל. בלשכה זו עבדה אישה יפיפיה. בכיר שעבד באותה לשכה חמד אותה "כממתק", ולא הצליח לכבוש את תאוותו אליה. הסובבים ראו את האותות, ובשקט בשקט, בדיסקרטיות, העבירו את היפיפייה מתפקידה. כך חסכו לבכיר הסתבכות בהטרדה מינית. (מדברי חסון,

ינואר 24, 2012

הבוקר התבשרנו על פרשה חדשה שכנראה תסעיר את התקשורת חמש דקות תמימות (אחרי הדרת-נשים במגזר החרדי והפליית אתיופים בדיור): בכיר במשרד ראש הממשלה מטריד, לכאורה, עובדת זוטרה ממנו.   איך לחשוב על זה? ראשית: האם ההטרדה היא הטרדה מינית, או הטרדה מאיימת, או פגיעה בפרטיות? על כל אחת מן התופעות המזיקות הללו חל חוק אחר, שהוראותיו

ינואר 23, 2012

שר המשפטים, יעקב נאמן, בחר לנסח חוק שיבטל את חזקת הגיל הרך. בכך אין הפתעה: שר המשפטים נאמן בוחר תמיד בעמדות השליליות והמזיקות ביותר. כאילו את נקמתו על הכאב וההשפלה שנגרמו לו עקב ניהול חקירה פלילית נגדו הוא נהנה להינקם בכולנו, הציבור. כי נאמן, כזכור, לא נבחר לתפקידו על ידינו, האזרחים, אלא מונה על ידי

ינואר 4, 2012

 השבוע השתתפתי בהפגנה שארגנו בירושלים "ישראל חופשית" ו"התעוררות" נגד ההפרדה בין נשים וגברים בקווי האוטובוס של אגד המכונים "קווי מהדרין". התכנסנו בככר ספרא, בפתח עירית ירושלים, ועלינו בקבוצות של כעשר נשים וגברים על מספר אוטובוסים בהם נשים יושבות מאחור. ישבנו בקידמת האוטובוס. נסענו עד סופו של הקו, בשכונה חרדית בצפון ירושלים, והמשכנו לנסוע בחזרה, עד

דצמבר 29, 2011

נפל דבר בישראל: האלימות החרדית להדרת נשים מקידמת האוטובוסים הגיעה עד כדי כך שמדינת ישראל גילתה את החוק למניעת הטרדה מינית שהיא עצמה חוקקה! סוף כל סוף, שלוש עשרה שנה אחרי חקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית, התביעה, התקשורת והציבור בישראל מגלים שכאשר אדם מכנה אישה "זונה" משום שהיא אישה – הוא מבצע הטרדה מינית על פי חוק!

מרץ 8, 2011

מרבית ה"אינפורמציה" אשר מסתובבת בשיח הציבורי בישראל על הטרדה מינית אינה קשורה למציאות. מחקר שניתח למעלה מ-400 תיקים של בתי משפט והליכים משמעתיים מספק, לראשונ, מאגר נתונים אמין, מקיף ורציני על החוק למניעת הטרדה מינית שנחקק ביום האישה הבינלאומי, ה-8 במרץ 1998.

נובמבר 26, 2010

יום המאבק באלימות נגד נשים, שנת 2010, ייזכר בזכות הצעד המרשים והחשוב שעשתה ד"ר אורלי אינס: חשיפת זהותה וקריאת התיגר על הבושה. ההטרדה המינית שעליה התלוננה אינס אינה מן החמורות ביותר שנחשפנו להן. על פי המתואר בתקשורת, התלונה היא על כך שהנילון, בר לב, גהר מעל גופה של המתלוננת, עד שהיא נאלצה להדוף אותו, ולאחר מכן איים

יולי 23, 2010

בנסיבות המקרה, אין זה סביר להעמיד אדם לדין פלילי על אינוס, אין זה סביר להרשיעו באינוס, ואין זה סביר להשית עליו 18 חודשי מאסר. את התהייה הציבורית יש להפנות לפרקליטות, שבחרה להעמידו לדין, ולבית המשפט שאישר את הסכם הטיעון. אך מעל לכל, יש לפנות אל בית המחוקקים. פרק עבירות המין בחוק העונשין הישראלי מיושן וארכאי. מזמן הגיעה העת להמירו בפרק חדש, שינסח עבירות ההולמות את החיים בישראל של שנת 2010. לאור פרשת קאשור, ברור שעבירות המין החדשות צריכות להבהיר כי התנהגותו פסולה מבחינה ערכית, ראויה לכל גינוי, אך היא אינה אינוס.