אקטואליה פמיניסטית (בלוג)

נובמבר 23, 2007

כמו כל שנה מגיע ה-25 בנומבר, יום המאבק באלימות נגד נשים. השנה הוא עומד בסימן חשבון נפש על ארועי השנה החולפת, ובראשם העיסוק הציבורי והתקשורתי בפרשיות משה קצב וחיים רמון: האם העלו הפרשיות את המודעות לתופעת האלימות המגדרית? האם חידדו את הרגישות לזהות את האלימות על ריבוא פניה? האם הגבירו את הנכונות להתלונן על מקרי

נובמבר 20, 2007

ממשלת ישראל עומדת על כך שקטינות בנות 17 תוכלנה להיות מושאות. קצת קשה להבין את זה. הרי ברור שנערה בת 17 אינה יכולה באמת להבין את משמעות ההסדר אליו היא נכנסת (לא שבגיל 18 היא יכולה; ואכן אין שום סיבה להתיר נישואין לפני גיל 20). ברור שהסיכוי קלוש שבגיל כזה תדע לבחור לה בן זוג

נובמבר 20, 2007

שירות ציבורי גדול וחשוב עשתה הערב תכנית הטלוויזיה "מבט שני" של הערוץ הראשון, הציבורי, כשהציגה לצופיה מגוון גדול של סיפורי הטרדה מינית. ברצינות ומחוייבות שקשה לזכור כדוגמתם הביאה התכנית ראיונות עומק עם נשים שנפגעו מהטרדה מינית על ידי ממונים במקומות עבודה. בשונה מתכניות רבות אחרות, התכנית לא היתה נגועה במציצנות פורנוגרפית צהובה: לא הפרטים המיניים

נובמבר 10, 2007

שביתת המורות של בתי הספר התיכוניים נמשכת כבר כחודש. קוראים לה "שביתת המורים", משתי סיבות: ראשית, כדי לא לפגוע בכבודם של הגברים המשרתים בהוראה, שלפי כלליה השוביניסטיים של הלשון העברית זכאים להתייחסות לשונית מלאה ובלעדית, למרות מספרם הבטל בשישים; שנית, כדי לא "לזלת" את מקצוע ההוראה וכל הקשורים והקשורות בו; שהרי ידוע שבמדינת ישראל המודרנית

נובמבר 10, 2007

העשור האחרון היה עשור המודעות לסחר הבינלאומי בבני אדם בכלל, וסחר בנשים לעבדות מינית בפרט. קשה היה להביא את התופעה המזוויעה אל התודעה, שכן רובנו, "האנשים הסבירים", העדיפו (במודע או שלא במודע) לראות בנשים הנסחרות "אחרות", ולכן רק "חצי אנושיות", ולכן "לא בעיה שלנו", ואפילו "אשמות" ("הכניסו את עצמן לזה", "ידעו מה הן עושות לעצמן

אוגוסט 25, 2007

בזכות יגאל לביב, שהפנה את תשומתי לבי אליה, מצאתי באתר נענע את רשימתה של "מיז קיי" ("לחם, עבודה, פמיניזם, הגירה), והחלטתי ל"יבאה" לכאן כלשונה. הכותבת מציגה ומבהירה להפליא את הקישור המצמרר בין התהליך הכלכלי המבעית של גלובליזציה, המשתלט על החברה האנושית, ובין הכשלת הפמיניזם בכל חלקי העולם, בין אובייקטיפיקציה (חיפצון) של נשים,  "הגירת עבודה", עוני, ופגיעה בכבודו הסגולי של

יוני 2, 2007

  הספר החדש, הממשיך את הספר שאלה של כבוד: ישאליות וכבוד האדם, מתאר ומפתח פמיניזם ישראלי השייך לכאן ולעכשיו; זהו פמיניזם המושתת על ערך הליבה של החברה הישראלית, כבוד האדם, ומתפתח בדיאלוג קרוב עם חוק היסוד. הספר מנתח רצח נשים על רקע כבוד, אונס, הטרדה מינית, הטרדה מאיימת, פורנוגרפיה ובחירה בשם משפחה. ניתן לרכוש בהוצאת

יוני 1, 2007

שופט בית המשפט המחוזי שלי טימן בוקר לאחרונה על שהוא מקל ביותר עם עברייני מין ואינו מפצה את קורבנותיהם. הממצאים, המסתמכים על גזרי הדין שניתנו על ידי השופטים השונים, הוצגו בדיוניה של ועדת הכנסת לטיפול בסחר בנשים בראשותה של ח"כ זהבה גלאון. השופט טימן נבחר על ידי לשכת עורכי הדין לשמש כיו"ר הפנל על הטרדה

מאי 23, 2007

אז מה יש לנו בסיפור של רות ונעמי? שתי נשים השבות לאחר שנות העדרות לכפר מולדתה של המבוגרת מביניהן. ללא גברים (כולם מתו באורח מסתורי) – הן עניות מרודות ונטולות כל. הן נאלצות לאסוף שיירים ולהתפרנס מטוב ליבם של אחרים. הסיכוי היחיד להשרדותן הוא פעולה מושכלת ומשותפת: המבוגרת מנחה את הצעירה, מדריכה אותה, מעתירה עליה

אפריל 12, 2007

בהצגה המצויינת שמעלה תאטרון החאן הירושלמי, המצליחים, מסבה משפחה ישראלית יהודית לשולחן הסדר. הם הדורים במיטב מחלצותיהם ושפתותיהם נוטפות דבש. בכיפות צחות לראשיהם, הם מברכים על המזונות, אלה את אלה, את אביהם שבשמיים. הם מנעימים זמירות, מספרים ביציאת מצריים ומיטיבים לבם בסעודה. וכל זאת על גבן של נערות זרות, חסרות אונים, הכלואות בידיהם והם מוכרים