אקטואליה פמיניסטית

November 5, 2005

אתמול היה הארבעה לנובמבר העשירי מאז היום בו התבשרנו כי ארע הדבר שלא חשבנו שיכול להיות. וכרגיל בימי ציון כאלה אותה תחושה מתעתעת של זמן: נדמה שהיה זה רק אתמול, ובה בעת נדמה שעברו יובלות. זיכרון השבר חי וחד כשהיה, ועם זאת כל כך הרבה התרחש מאז בכל המישורים. וגם מעבר לתחושת הזמן עצמה: מצד

November 3, 2005

העיתונים מדווחים כי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, נקט עמדה בסוגיה האם נכון וראוי לחייב חברת ביטוח לספק למבוטח הסובל מפגיעה מינית שירותים מיניים בצורת ביקורים שבועיים בבתי ניצול מיני (כלומר בתי זונות. השמות המתיפיפים “בתי בושת” או “מכוני ליווי” רק עוזרים לטייח ולהסוות את מה שצריך לחשוף ולגלות). על פי הדיווחים העיתונאים, היועץ מזוז

September 29, 2005

עופר גלזר הורשע בשתי עבירות של מעשה מגונה ובשתי עבירות של הטרדה מינית. הוא לא הביע חרטה, לא הבטיח לתקן את דרכיו, לא התנצל בפני המתלוננות, אלא ההיפך: הוא גרר אותן במשך תקופה ארוכה בהליך קשה ומייסר של חקירות צולבות וחיטוט בחייהן הפרטיים. בגין כל אלה נגזרו על עופר גלזר ששה חודשי מאסר בפועל, והמדינה

September 20, 2005

חוק העונשין הישראלי קובע שמי שחדר לגופה של אישה בלא הסכמתה החופשית ביצע מעשה של אונס, ודינו לכל היותר ארבע עשרה שנות מאסר. החוק קובע עוד כי מי שחדר לגופה של אישה בלא הסכמתה החופשית, בנסיבות הספציפיות שהסכמתה הושגה על ידי ניצול מרות – ביצע חדירה אסורה בהסכמה, ודינו שלוש שנות מאסר. איך זה יכול

September 8, 2005

 ושוב – סוללה של עורכי דין, גברים נכבדים בגיל העמידה, ניצבת מול שלושה שופטים של בית דין צבאי, אף הם גברים נכבדים בגיל העמידה, ומשתדלת עבור האלוף יצחק מרדכי, גבר נכבד בגיל העמידה. עורכי הדין (הגברים הנכבדים בגיל העמידה) מציפים את בית המשפט במלל צדקני שאין לו קץ, השופטים (הגברים הנכבדים בגיל העמידה) בולעים אותו בשקיקה

September 6, 2005

ביום שני ה – 5 בספטמבר פרסם בית הדין הצבאי (בהרכב השופטים הצבאיים תא”ל אמנון שטרסנוב, אל”ם אבי לוי ואל”ם יהודית גריסרו) את החלטתו בעניין התביעה נגד אל”מ עאטף זאהר.  העובדות אותן קבע בית הדין ואשר עליהן הרשיע את זאהר הן כי במספר רב של פעמים סגר את החיילת מ’, מזכירתו בת ה – 18,

August 27, 2005

מזה שנתיים שאני קוראת לשים לב לתופעה של “בקלש” בחברה הישראלית: מתקפה רחבה על כניסתן של נשים לזירה הציבורית והמקצועית, ודחיקת רגליהן החוצה. ההתנתקות מרצועת עזה הרימה תרומה מעניינת: השיח הציבורי נעשה “רציני” וכבד משקל, “עניין לגברים”, ודחק החוצה חלק ניכר מן הנשים שעוד נותרו בנוף הציבורי. לא שלא ראינו צעירות ארוכות חצאית ושיער מתמוגגות

August 16, 2005

כבודו של צה”ל הוא כרגע על סדר היום הציבורי: הביזוי שמבזים אותו מי שמבזים את המדינה כולה ואת מוסדותיה הדמוקרטיים, והאיפוק והרגישות של החיילות והחיילים אשר מפארים את כבודם, כבוד הצבא, וכבודנו כולנו (ומה חבל שכל האיפוק והרגישות הללו לא נמצאו בעשרות שנות הכיבוש האיומות. ואולם קשה לכובשים לשמור על כבודם. אולי בלתי אפשרי. ככל

August 16, 2005

ביום 10.8.2005 ניתן פסק הדין בערעורו של יוסף נוי נגד המדינה. נוי הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ב”בעילה אסורה בהסכמה”, אותה ביצע על ידי ניצול מרות במקום עבודה כדי לקיים מגע מיני מלא עם עובדת כפופה לו.  חשוב מכל להתחיל בעקרונות הרלבנטיים על יחסי מין “בהסכמה” תוך ניצול מרות שכל שלושה שופטי בית המשפט העליון

July 30, 2005

בשתי הזדמנויות נפרדות, בשני הקשרים שונים, גלזר תקף מינית שתי נשים שעמן בא במגע עסקי: האחת היתה שוכרת של דירה בבעלותו באילת, והשניה אחות אשר סעדה את רעייתו לאחר ניתוח. בשני המקרים גלזר נגע בגופיהן של הנשים ואחז בהם (במותניים, בשדיים) שוב ושוב ללא הסכמתן ועל אף התנגדותן. הוא התחכך בהן, ליטף (למשל את העורף),