אקטואליה פמיניסטית (בלוג)

מאי 22, 2006

אתמול, דווחו מהדורות החדשות של רשות השידור, נפלו מספר טילי קסמים בשדרות. בעקבות נפילת טיל אחד, אשר פגע בכתת בית ספר, לקה אדם אחד בהלם. עקב נפילת טיל אחר, לקו שתי נשים בהלם. אם היה לנו ספק (ולא היה) בדבר מינו של ה"אדם" הראשון שלקה בהלם, באו שתי הנשים והבהירו כי "אדם" משמעו "גבר". כמובן. כפי שכולנו יודעות

מאי 20, 2006

מוסף סוף השבוע של ידיעות אחרונות מגולל השבת תמונה מצמררת, אשר נחשפת לעינינו בהדרגה במהלך השבועות החולפים, של ניצול מיני המוני ומתמשך של נערה, בהיותה בת 12 וחצי ועד 14, על ידי עשרות רבות של חיילים. הפרטים הנחשפים אט אט מציגים תמונה של אירוע אנושי קשה מנשוא, והיא מדירה שינה בלילות. השימוש בנערה כחפץ זמין

מרץ 19, 2006

מאז שנות התשעים מתמקדת הפעילות הפמיניסטית בעולם המערבי במאבק כנגד פגיעות מגדריות שהן טיפוסיות וייחודיות לקבוצות מוגדרות של נשים. מהלך זה הוא תוצאה של השקפת העולם המכונה "הפוליטיקה של הזהות" (identity politics) אשר קנתה מהלכים בקרב נשים פעילות רבות. בהקשר הפמיניסטי, הפוליטיקה של הזהות מדגישה את החשיבות בייחודן של קבוצות נשים שונות, של המאפיינים הטיפוסיים

דצמבר 27, 2005

האקדמיה הלאומית המדעית למדעים מברכת היום את חבריה החדשים לרגל טקסם קבלתם לאקדמיה שנערך היום, נר שלישי של חנוכה. האירוע יתקיים במעמד נשיא המדינה מר משה קצב. דברי פתיחה: פרופ' (מר) מנחם יערי. הרצאות החברים החדשים: פרופ' (מר) מרגלית פינקלברג, פרופ' (מר) יעקוב קליין, פרופ' (מר) מישל רבל, פרופ' (מר) יוסף שילה. הטקסט יתקיים בבית

דצמבר 12, 2005

  נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, יובל יועז (הכתב המשפטי הצעיר והנמרץ של עיתון הארץ) והארץ הבינו, סוף כל סוף, שמסע ההכפשה האגרסיבי נגד פרופ' רות גביזון לא רק שלא הועיל לבית המשפט העליון, אלא פגע בו קשות בעיני הציבור. מזל טוב. אחרי שאפילו כתביו הבכירים של הארץ (ארי שביט ושחר אילן) הפרו את

דצמבר 2, 2005

מזה חודשים רבים עיתון הארץ עוקב בדריכות אחר כל ציוץ הקשור למינויה האפשרי של פרופ' רות גביזון לבית המשפט העליון. כל שבריר של "ידיעה", רמז, רכילות ושמועה מדווחים ביסודיות ובהבלטה (כאילו לא היו סיפורים עיתונאיים של ממש לכסות). הדיווח הבלתי פוסק הופך את פרופ' גביזון ל"איטם", ל"חדשות", ל"קונטרוברסיאלית", ל"פרשה", כלומר – למי שיש הצדקה מלאה

נובמבר 26, 2005

רוחות של בחירות באויר ועל כרזות החוצות וכבר מתנוססים פרצופי המתמודדים, מתפקעים מאחריות, חזון וסדר יום חדש. בעמודי הפובליציסטיקה כבר מועלים ונדושים ונטחנים הנושאים שיעמדו על סדר היום במערכת הבחירות הקרבה: הנושא החברתי (כלומר חלוקת המשאבים או העוני הגואה) והנושא המדיני (יציאה חד צדדית מן הגדה המערבית או מו"מ עם הפלסטינאים). פה ושם יעלו נושאים

נובמבר 7, 2005

חזקת הגיל הרך היא שריד מעולם מסורתי, פטריארכלי, בו נשים הן המטפלות בילדים: הן היודעות לעשות זאת, הן הרוצות לעשות זאת, והן המיטיבות לעשות זאת. אמהות היא תפקידן החברתי והיא זהותן האישית. גברים, אבות, עסוקים בפרנסה, בניהול העולם, ואינם יודעים, יכולים, רוצים לטפל בילדים רכים בשנים ולהעניק להם את שהם זקוקים לו. חזקת הגיל הרך

נובמבר 5, 2005

אתמול היה הארבעה לנובמבר העשירי מאז היום בו התבשרנו כי ארע הדבר שלא חשבנו שיכול להיות. וכרגיל בימי ציון כאלה אותה תחושה מתעתעת של זמן: נדמה שהיה זה רק אתמול, ובה בעת נדמה שעברו יובלות. זיכרון השבר חי וחד כשהיה, ועם זאת כל כך הרבה התרחש מאז בכל המישורים. וגם מעבר לתחושת הזמן עצמה: מצד

נובמבר 3, 2005

העיתונים מדווחים כי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, נקט עמדה בסוגיה האם נכון וראוי לחייב חברת ביטוח לספק למבוטח הסובל מפגיעה מינית שירותים מיניים בצורת ביקורים שבועיים בבתי ניצול מיני (כלומר בתי זונות. השמות המתיפיפים "בתי בושת" או "מכוני ליווי" רק עוזרים לטייח ולהסוות את מה שצריך לחשוף ולגלות). על פי הדיווחים העיתונאים, היועץ מזוז