אקטואליה פמיניסטית (בלוג)

דצמבר 3, 2006

בשבוע האחרון מלבה התקשורת פניקה ציבורית סביב בריחתו של אנס סידרתי אלים, אכזרי ומסוכן לציבור הנשים. העיסוק האובססיבי בבריחה, בחיפוש ובמחדלים אינו שונה מעיסוקים תקשורתיים אובססיביים אחרים, שבהחלט יש מקום לתהות את מי הם משרתים ואת מי לא (בעיקר הם לא משרתים נושאים רבי חשיבות הנדחקים לשוליים ונבלעים בחזרות האינסופיות על עדויות שאינן עדויות וראיונות

נובמבר 24, 2006

הנה שוב הגיעה עת השנה "לחגוג" את המאבק באלימות נגד נשים. ומה נשתנה היום הזה מכל הימים? נשתנה – ולא נשתנה. חווינו אלימות – בלי עין הרע, אבל גם חווינו עיסוק ציבורי בה, שטרם ידענו כמותו. לטוב ולרע.  אז מה היה לנו השנה? היתה המלחמה. אלימות. היו הקסאמים בשדרות. אלימות. תקיפת האוכלוסיה האזרחית בעזה. אלימות.  ובמרכזי נשים

אוקטובר 17, 2006

חברת הביטוח מגדל, היועץ המשפטי לממשלה, המוקד לסיוע לעובדים זרים (עו"ד אורי שדה) והקליניקה למאבק בסחר בנשים באוניברסיטה העברית (עו"ד נעמי לבנקרון) הצליחו לשכנע את בית המשפט העליון לבטל את הפיצוי שנועד לאפשר לאיש ביקור שבועי ב"מכון ליווי". המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלן, כתב שלא הוכח בסיס עובדתי לצורך של האיש לקיים

ספטמבר 23, 2006

כידוע, זהו הזמן לחשבונות הנפש ואיחולי ה"תכלה וקללותיה, תחל וברכותיה"… אז אני מחשבת, ומאחלת. כמובן. מכל הלב. אבל בשביל לכתוב אל העולם, חיפשתי גם משהו אופטימי. חשבתי שלא נכון לשחרר רק את החשבונות והאיחולים שסובבים בראשי מזה זמן. קשה מדי. לא נעים. לא מתאים. והנה, כפי שצדקו חז"ל – חיפשת ומצאת – תאמיני! מהי קרן

יולי 7, 2006

בסוף יוני פרסם בג"צ (באיחור טיפוסי שמעורר את המחשבה על חרדל שמגיע אחרי הארוחה) את הנימוקים בהכרעתו בעתירה של מפלגת שינוי (ז"ל). שינוי עתרה נגד פסילת שידור תעמולה בו הציגה דמויות של יהודים חרדים הנתלים על רגלו של חילוני הצועד להצביע בבחירות, ולבסוף מתאיידים לעשן שחור תוך השמעת קולות נפץ. בג"צ נחרד מן ההצגה המבזה

יוני 27, 2006

הרכב שופטים של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן נשיא בית המשפט אהרן אמינוף, והשופטות נחמה מוניץ וגבריאלה חוי דה-ליאו) קבע בפסק דין שעניינו אינוס מתמשך של נערה על ידי אביה (החורג) שיתכן שמעשי האנס "נעמו לה והיא חפצה בהם, ולכן לא התחמקה ממנו וגם לא טרחה לספר על מעשיו ולגלותם". הזעם הציבורי הרחב מוקיע את

יוני 15, 2006

היום התבשרנו בתקשורת שלחציהם של ארגוני נשים וזכויות אדם צלחו, ומפקד בסיס חיל האויר של נבטים יפרוש מתפקידו מיידית. אין ספק שאחריות מיניסטריאלית היא ערך חשוב, וחלק בלתי נפרד ממנהל תקין וזירה ציבורית בריאה. אין גם ספק שערך זה אינו מקבל ביטוי תכוף דיו בחיים הציבוריים בישראל, ומן הראוי להעמיקו ולהאדירו. עם זאת, לא כל

יוני 1, 2006

קשה לא לחוש שהחברה הישראלית מצויה במבוכה עמוקה, שלא לומר במשבר של ממש, בכל הקשור ברצוי, המותר, הבסדר והאסור ביחסים המיניים, הגופניים, האינטימיים והאנושיים. בעיני רבים, זהו פן אחד של משבר ערכי רחב, המקיף את כל תחומי חיינו. בהקשר המיני, הגופני, האינטימי והאנושי, משבר ערכי זה מקבל ביטויים של אונס, כפיה עצמית על הזולת, ניצול

מאי 29, 2006

לקראת חג השבועות, מהדורת החדשות של ערוץ השידור הממלכתי בחרה להקדיש זמן-שיא-צפייה יקר לאירוע ממלכתי רב חשיבות שהתרחש בפרטצ'יה עלית: תחרות אפית עוגות גבינה שנערכה (בחסות תנובה, כך נראה), בין נשות השגרירים הזרים המכהנים בארץ. כל אשת שגריר התבקשה להפגין את כישורי האפיה שלה, וכולן הועמדו, על ידי מדינת ישראל, למבחן הנשיות האמהית המזינה והסועדת:

מאי 27, 2006

כאדם וכגבר, ברצוני להביע שאט-נפש מהמעשים המיוחסים לגברים המעורבים בפרשת קיום יחסי המין עם הנערה בת ה-14 בבסיס חיל האוויר בדרום הארץ.פרשה חמורה זו מזעזעת אותי במיוחד הן בשל מעורבותם של מספר גדול כל כך של גברים במעשים אלו, והן בשל העובדה שיחסי המין עם הנערה קוימו "בהסכמה". דווקא משום שלא היה כאן מעשה אונס