אקטואליה פמיניסטית (בלוג)

פברואר 8, 2010

חשיפה אישית ברשת של אירוע תקיפה מינית שבוצע, לטענת הקרבן, לפני שנים רבות, מסעירה שוב את העולם הוירטואלי בישראל. חיכיתי מספר ימים בתקווה ששמו של התוקף יועלה, ואוכל להתייחס אליו מפורשות, כפי שבעיני הוגן ונכון – למרות ההסתכנות בתביעת דיבה. מכיוון שהדבר לא קרה – אתייחס לדברים באופן כללי, ללא איזכור השם.  המהפכה הפמיניסטית בתפיסת

דצמבר 6, 2009

הציבור הישראלי עוקב בדריכות אחרי פרשת ניסיון האונס בפארק הירקון. מצד אחד – האירוע שייך לסוג האונס שקל להבין, קל לזהות כאונס וקל להזדהות עם קרבנו. מן הצד האחר – בתפקיד "הזר האורב מאחורי השיחים" לא מככב, כצפוי, "אחר", "אויב", "סוטה", אלא דווקא "אחד משלנו", "מלח הארץ", "מטובי בנינו". הליהוק שובר את הכלים ומשמיט את

דצמבר 3, 2009

אני אומרת: אם כבר הפרדה – אז עד הסוף. נפריד בין כולם לכולם, ללא הבדל דת, גזע ומין, ונמנע חיכוכים מיותרים בין קבוצות שלא אוהבות לשבת ביחד וחוקיהן הפנימיים מחייבים אותן להגן על עצמן מפני קבוצות אחרות. קודם כל, כמובן, נפריד בין יהודים לגויים. זה הרי הפך להיות הרציונל של המדינה. וכמובן – בין יהודים

נובמבר 26, 2009

כל מה שרציתם לדעת על החוק למניעת הטרדה מינית ויישומיו בחיים – ולא היה לכם את מי לשאול. עכשיו יש… הספר מיועד לכל אישה וכל גבר; לסטודנטיות וסטודנטים; לעורכות ועורכי דין; למחנכות ומחנכים; למעסיקים, ממונות על החוק למניעת הטרדה מינית ואנשי משאבי אנוש. הספר ניתן להשגה בחנויות הספרים במחיר 94 ש"ח, ובהוצאות הספרים כרמל והקיבוץ

נובמבר 26, 2009

שאלת הסכמתה החופשית של האישה היא לב לבה של עבירת האינוס במשפט הישראלי. החוק הישראלי קובע שבמקרה בו יש הסכמה חופשית של האישה למעשה של חדירה מינית לגופה – המעשה אינו אינוס; הוא סקס לגיטימי שחוק העונשין אינו חל עליו. אבל כאשר אין הסכמה חופשית כזו – זהו אינוס. ישנם מקרים בהם גברים כופים את

מרץ 9, 2009

מקץ התלבטות ארוכה, ארוכה הרבה מעבר למה שהאווירה הציבורית יכלה לספוג, החליטו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה להעמיד את משה קצב, נשיא המדינה הקודם, להליך פלילי בגין עבירות מין חמורות. מסלול הייסורים של תיק קצב החל בהתבטאויותיו הפומביות הבוסריות, הבלתי מאופקות של היועץ המשפטי לממשלה, שהכריז על חומרת העבירות ומוצקות הראיות בלא שבדק את הדברים

מרץ 7, 2009

הנושא שצריך להיות בוער ביותר ביום האישה הבינלאומי, 2009, הוא זה שהתפרסם בסקר של עוקץ (בניהולם של עמי ברגמן וחיים מולכו): נשים בישראל נפגעות מן המשבר הכלכלי יותר מאשר גברים. על פי הסקר שדגם 6,500 אישה ואיש, נשים מפוטרות הרבה יותר מגברים, והרבה יותר משיעורן בכוח העבודה. כך, במידה זו או אחרת, בכל המגזרים. לדוגמא,

פברואר 16, 2009

ביום ראשון התפרסמה גם בעיתון הארץ וגם בחדשות Ynet ידיעה על תלונה על הטרדה מינית במשמר הכנסת. על פי הפרסום, קצינה במשמר הכנסת התלוננה בכנסת על כך שנושקה בכוח על ידי קצין שהיא כפופה לו, וכן סבלה ממנו הטרדות מיניות נוספות. היא הגישה את תלונתה במקום עבודתה, משמר הכנסת, ודרשה שהמטריד יועמד לדין משמעתי. מנכ"ל הכנסת הגיש תלונה

פברואר 3, 2009

אז שבוע לפני הבחירות ציפי לבני גלתה שיש שוביניזם בעולם. שלהיות אישה זה לא רק חליפות מחויטות, שיער זהוב ועגילים. שיש גם מחירים. שאומרים עליך שתפקיד ראש הממשלה "גדול עליך", ומתנשאים בפטרונות סקסיסטית. מה שנקרא – בוקר טוב אליהו… וראו זה פלא, ממש במקביל – ציפי לבני גלתה שיש נשים בעולם! ושצריך לפנות אליהן, ולדבר

ינואר 25, 2009

בעיתות של מלחמה ופוסט-מלחמה אני כורה אוזן ופוקחת עין לראות אם המיליטריזציה המשתוללת מניבה את פירותיה הבאושים גם בריבוי התבטאויות סקסיסטיות. קשה לדייק באומדן, שכן מפלס הסקסיזם גבוה גם בסתם ימים של שגרה, ובכל זאת דומה שניתן להבחין בעליה במינון המצ'ואיזם הבלתי מרוסן.  כך, למשל, שגריר ישראל לשעבר באו"ם, דני גילרמן, שמונה על ידי ציפי