אקטואליה פמיניסטית (בלוג)

אוגוסט 22, 2014

מורל ומחמוד התחתנו, במזל טוב. חבל שפרטיותם חוללה, אך הדבר איפשר לשרת הבריאות ואפילו לנשיא החדש לשלוח להם ברכות ואיחולים ממלכתיים, ועל כך יש לשמוח מאוד. במקרה הפרטי הזה, עכשיו נותר רק לקוות למענם, כמו למען כל זוג, שהזיווג יעלה יפה ושהם ישכילו למצוא את הדרך להיטיב זה עם זו וזו עם זה ולמצוא אושר

יולי 7, 2014

קשה לכתוב על ניצול לרעה של כוח וקשרים כשמשפחות מתאבלות על צעירים שנרצחו בידי רוצחים לאומנים משני הצדדים. קשה בכלל. אבל גם אסור לשתוק נוכח זוועות קטנות, רק בגלל שיש גדולות מהן… לפני שנים (אולי שבע) שמעתי סיפור על כרזות שנתלו בתל אביב וסיפרו, אנונימית, סיפור על הטרדה מינית שבוצעה לכאורה על ידי רונאל פישר.

יולי 3, 2014

בתקשורת מדווחים שבירושלים מהומות. להקות של ישראלים יהודים ימנים צדות פלסטינים כדי לפגוע בהם, להפרע מהם. צעיר ירושלמי פלסטיני נרצח – אולי על רקע לאומני, אולי נקמת דם על רצח שלושה הצעירים היהודים. הלב שוב נחמץ. רצח מול רצח. טרור מול טרור. שנאה מול שנאה. ההתלהמות המילולית נגד חנין זועבי – הבשילה למעשי זוועה. ההסתה

יוני 15, 2014

כפי שציינתי כבר בפוסט קודם, "ציד מכשפות" (כמו זה שהתרחש באירופה ובארצות הברית בראשית העת החדשה) הוא סוג של פאניקה מוסרית, כפי שהגדיר זאת הסוציולוג החשוב סטנלי כהן. זהו סחרור חברתי ההופך פירור של דיסאינפורמציה להתלהטות קולקטיבית. "פרשת המין" בקרית גת הפכה לפאניקה מוסרית המזכירה מאוד את "ציד המכשפות". רק מי שלא רוצים לראות יכולים

יוני 10, 2014

אני כותבת דברים אלה בכוונה לפני שמתפרסמות תוצאות כלשהן של הצבעת חברי הכנסת בבחירת הנשיא/ה העשירי/ת של מדינת ישראל. כי את התודה לשופטת בדימוס דליה דורנר אנחנו חייבות וחייבים בלי קשר לתוצאות. התודה היא על עצם השתתפותה, על עצם נכונותה להעמיד את עצמה במקום הלא נעים, לא מכובד, לא מוסיף בריאות, וכל כך לא "נשי"

יוני 7, 2014

כבר שבוע רועשת הארץ סביב "פרשת המין בקרית גת", למרות שעדיין כמעט שלא ידוע לנו שום דבר עובדתי על מה התרחש או לא התרחש שם. אבל מיעוט העובדות הרלוונטיות לא עוצר, כמובן, את חרושת השמועות (שהאישה חולת איידס) או את ההיסטריה הקבוצתית הצדקנית המשתפכת בכל כלי תקשורתי סחרור חברתי ההופך פירור של דיסאינפורמציה להתלהטות קולקטיבית

מרץ 27, 2014

פרשיות עולות ויורדות, אך דמות נשית אחת מסרבת לשקוע ועולה שוב ושוב לכותרות: שולה זקן; מי שהיתה מנהלת לשכתו, יד ימינו ואשת סודו של איש חזק, אהוד אולמרט. זקן הכירה את אולמרט בצעירותה, ונרתמה לשירותו באופן מלא. היא שרתה אותו בכל דרך, בלי לשאול שאלות, וחצתה עבורו כל גבול וכל קו אדום. היא חשה והפגינה

מרץ 25, 2014

בעוד השר סילבן שלום מחמם מנועים לקראת הצטרפות רשמית למרוץ לכס הנשיאות – נמצאה מי שהחליטה לטעון בפומבי כי לפני כחמש עשרה שנה הוא פגע בה מינית וכפה את עצמו עליה תוך ניצול יחסי מרות. והארץ היתה כמרקחה. ובמיוחד יוצא הקצף על עיתוי השמעתו של הטיעון הפומבי: ישראלים וישראליות נזעמים זועקים חמס על כך שדווקא

מרץ 6, 2014

היום הרשיע בית המשפט בירושלים (מפי השופטת חגית מאק קלמנוביץ') את שלמה פוקס, שלפני יותר משנתיים קרא לעבר דורון מטלון "פרוצה", ודרש ממנה לעבור לשבת באחורי האוטובוס שבו נסעו שניהם. העבריין הורשע בהטרדה מינית. אחת הטענות שמעלה עורך דינו היא שהקרבן העבירה "רק הרוויחה" מן התקרית, שכן היא זכתה בפרסום, ואף נבחרה ל"נערת ישראל". לדבריו,

פברואר 20, 2014

אמצעי התקשורת מדווחים כי השופט ישעיהו טישלר, מבית משפט השלום בבאר שבע, הקדים את פרישתו בשל "התבטאות סקסיסטית" שכיוון לעדה במהלך דיון משפטי באולמו. השופט שאל את העדה "תגידי, את זונה?" והוסיף: "רק רציתי לדעת". העדה, שהקליטה את ההערה, אמרה לאמצעי התקשורת "לא ידעתי איפה לקבור את עצמי מרוב בושה. ישבו הרבה אנשים באולם, ילדיי