אז מה היה לנו בשבועיים שלושה האחרונים? מה לא. כל כך הרבה גועש ושוצץ וקוצף – שחייבים להתקהות ולהאטם, ולתת לדברים להחליק כמים על נוצות ברווזים. וכך חושינו מורדמים ומטומטמים ומוחלשים. וכך נשחקת שכבת האזרחים החושבים, המגיבים, אשר מכוננת את הדמוקרטיה ומבטיחה את השרדותה. אין חדש.
אבל עם כל הרעש והצלצולים, לאחר ששכך האבק, מה שנותר בתודעתי הם סוחרי הנשים שהגיעו להסדר טיעון עם התביעה וקבלו מספר חדשי מאסר וכמה גרושים פיצויים לקרבנותיהם. על התעללות שיטתית, מכוונת, ממושכת, אכזרית, רצחנית, שנזקיה בלתי נמחים. על שימוש בנשים כחפצים, להוצאת האגרסיות שלהם, לעשיית ממון, לניצול, לכפיה, להשפלה, לביטוי תיסכולים ,עליבות וקטנות אנושית. למה? כיוון שהוחזקו במעצר למעלה משנה, ולמדינה לא היו כח אדם ומשאבים להעמידם לדין בזמן סביר. הם לא נמחו מזכרוני, למרות מצהלות הרמטכ”ל המתפטר, וכתבי האישום הצפויים נגד הנשיא, והחקירות הצפויות נגד ראש הממשלה. הם, ומושחתי צמרת מס הכנסה, שנחקרו, נחקרים, יחקרו. גם הם לא נמחו. שעושים בכספנו כבתוך שלהם, ולשם קידום אישי פוטרים את מיטיביהם מלשאת בנטל המיסים. אלה טרפות, אלה נבלות – וקשר הדוק בין השניים. כולם זוכרים ששחיתות במס הכנסה היא שחיתות שלטונית פסולה ואסורה. אבל כדאי להזכיר ולזכור את המובן מאליו שאנו נוטים לזנוח: מיעוט המיסים הם גורם מרכזי לחסרון הכיס של המדינה, למיעוט המשאבים וכוח האדם שלה, ולכן גם לאזלת ידה. לולא היו מושחתי מס הכנסה פוטרים את פטרוניהם מתשלום מיסים – היו למדינה משאבים, שוטרים, חוקרים, פרקליטים ושופטים, והיא היתה יכולה להעמיד לדין את סוחרי הנשים ולהשית עליהם עונשי מאסר כבדים, כראוי להם. לולא היו מושחתי מס הכנסה פוטרים, תמורת אתנן, מתשלום מיסים, כתות בתי הספר בישראל לא היו מתפוצצות מארבעים תלמידים, שכר המורים לא היה שכר רעב, ואולי ניתן היה לקנות כמה תרופות לחולי סרטן המעי הגס ואחרים. אולי אפשר היה לבנות מקלטים לישובי “עוטף עזה” ולקיים בכבוד קשישים, ניצולי שואה, ושאר אוכלוסיות המושלכות לכלבים. (כמובן – וזוהי “תובנה” מובנת מאליה נוספת – ההשתמטות ממסים אינה הגורם היחיד לכל המצוקות הללו: השימוש במשאבים והזרמת חלקים מהם למטרות לא ראויות, שלא לומר – לכיסיהם הפרטיים של ה”בכירים” וה”מקורבים” – הם רעות חולות לא פחות מן ההשתמטות, והאחראים להם אשמים בפשעים חמורים ביותר כלפי הציבור. גבייה הוגנת חייבת, כמובן, ללכת יד ביד עם שימוש נאות בכספי משלמי המיסים לטובת הציבור ולתועלת השכבות המוחלשות ומטרות חברתיות מוסכמות).

מעניין שדווקא קורבנותיהם של סוחרי הנשים, החוליות החלשות והפגועות ביותר בשרשרת, שאינן פוגעות באדם אלא סובלות מפגיעתם הרעה של המנצלים, הן שמכונות בתיעוב “זונות”; כשמין הדברים עולה שמי שהרוויחו שם זה ביושר הם הרי דווקא מושחתי המס, שמוכרים את נשמתם לשטן בעבור בצע כסף.