July, 2020

July 27, 2020

ההפגנות הסוערות מול רחוב בלפור בירושלים מעוררות חשדנות רבה: “מניין צצו המפגינים הללו? מה פתאום נזכרו עכשיו למחות על שחיתותו של ראש הממשלה? האם הם אנרכיסטים?” אלה השאלות הלא נכונות, מבית היוצר של ראש הממשלה, שמשחקות הישר לידיו. השאלות שצריכות להטריד את מי שמזדהים עם ההפגנות הן “מה הלאה? לאן עכשיו? איך כל זה יהפוך

July 22, 2020

הפגנת יום הבסטיליה (14.7.2020) ברחוב בלפור בירושלים לא דמתה לשום דבר. כזה דבר עוד לא היה כאן; לפחות לא מאז המחאה החברתית של קיץ 2011. אלפים נהרו, בהמוניהם; באוטובוסים, במכוניות פרטיות וברגל. כסופי השיער למודי המחאות נטמעו בהמוני צעירים; ירושלמים התערבבו בישראלים מכל הארץ; נשים, גברים, ילדים, אשכנזים ומזרחיים עמדו יחדיו. אפילו מספר חרדים, שככל

July 11, 2020

שוו בנפשכם שלפתע גיליתם שבמסעדות הגדולות בישראל תעריפי המנות שונים לגברים ולנשים: נשים מחויבות בעשרה אחוזים יותר בעבור סלטים, ובעשרה אחוזים יותר בעבור קינוחים. כשאתם מבררים מה ההסבר להבדל, משיבים המסעדנים שנשים נוטות להזמין סלט יותר מגברים, ולכן בעיקר בגללן מסעדות קונות ירקות, שמתקלקלים מהר. ולמה נשים משלמות יותר על קינוחים? כי סטטיסטית הן אוכלות

July 11, 2020

אבירמה גולן כותבת במדור דעות של עיתון הארץ ש”זה הזמן לבנות אלטרנטיבה פוליטית אנושית, סולידרית וחכמה”. אני מסכימה בלא סייג. עוד היא כותבת שההפגנות אינן מצליחות להשפיע על השלטון, מכיוון שבעידן נתניהו “היחידות שיכולות להשפיע על השלטון הן קבוצות לחץ חזקות, שהמנהיג העליון חפץ ביקרן ממילא”. גם על הקביעה הנכונה הזו אני חותמת בצער. אבל

July 11, 2020

ביום שני, ה-1 ביוני, נהרו אלפי נשים וגברים לובשי שחור לעצרת מחאה על חוף ימה של תל אביב. המוחות והמוחים הגיעו מישובים שונים, השתייכו לארגונים שונים ונשאו כרזות שונות; אך כולם באו להביע את התסכול והזעם המשותפים נוכח המשך רצח הנשים על ידי בני זוגן, ואזלת ידן של הרשויות. חלק מן הדוברות ואחד הדוברים היו