נובמבר 18, 2019

זה מספר שבועות שמתנהל דיון ער בהנחיות החדשות שפרסם משרד החינוך למורי המקצוע. בכתבה חשובה ומטלטלת חשף אור קשתי שמורי האזרחות בישראל קיבלו הנחיה חדשה ללמד את תלמידיהם את חשיבותו של שלטון החוק, אך בלי לכרוך נושא זה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם. מאמרי דעה רבים גינו את הגישה, בטענה שדמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות האדם

נובמבר 18, 2019

הרבה אירועים קשים ומטרידים דווחו לנו במהלך תקופת החגים: גברים רצחו את בנות זוגם; מבוגרים תקפו קטינים חסרי ישע; מתנחלים אלימים תקפו פלסטינאים, ישראלים שבאו לסייע להם במסיק וחיילי צהל, ורשויות הכיבוש שוב העלימו עין והענישו את הקרבנות; מועצות מקומיות (הפעם בית שמש) שוב נתנו יד להדרת נשים, בוטה מתמיד, ואין דין ואין דיין. חמור

ספטמבר 20, 2019

הסיפור שלהלן הוא אמיתי. מדויק. הוא לא משל, לא אלגוריה ולא פרי דמיוני היצירתי. רק את השם החלפתי, מטעמי צנעת הפרט. השם האמיתי איננו "דודי דהן", אבל הוא דומה מאוד. דודי דהן הוא איש ברוך כשרונות. הוא חשמלאי ואינסטלטור, ויודע לרקום פתרון לכל בעיה שפוקדת אותי בהקשר של מגורים ואיכות חיים. זה שנים שאני מתקשרת

ספטמבר 17, 2019

הראיון עם פרופסור איילת הראל־שלו במוסף "הארץ" על האירועים האחרונים בהודו (איילת שני, 6.9), הזכיר את ההקשר הגלובלי של הידרדרות הדמוקרטיה הליברלית בישראל, והפעם מזווית לא־מערבית. ישראל אוהבת לחשוב על עצמה כעל מדינה אירופית/מערבית; אבל מעניין להשוות את המתרחש בה דווקא להודו ולטורקיה, שאף הן, כמו ישראל, מדינות לא־נוצריות, שעיצבו לעצמן גרסאות שונות של הדמוקרטיה

ספטמבר 7, 2019

בראשית חודש אוגוסט (2019) חשף עיתונאי הארץ ניר חסון ששוטרים במחוז ירושלים השתילו נשק בביתו של תושב עיסאוויה, ואחר כך "מצאו" אותו לעיני מצלמות סדרת הטלוויזיה "מחוז ירושלים". החשיפה העיתונאית הבהירה ששוטרי הבירה פוגעים בכבוד האדם ובזכויות היסוד של תושבי מזרח ירושלים: שהשוטרים מייצרים פרובוקציות המציגות את האזרחים כמסוכנים, וכך מוציאים דיבתם רעה; שהם חורגים

ספטמבר 7, 2019

מביך לדבר על אידיאולוגיה פוליטית במציאות שבה מפלגות בישראל, ובראשון מפלגת השלטון, הליכוד, כלל אינן טורחות לנסח מצע רעיוני. מגוחך לדבר על אידיאולוגיה ימנית כשראש ממשלת הימין עסוק אך ורק בהישרדות פוליטית נוכח חשדות כבדים של שחיתות. ואולם חודש לפני מערכת בחירות, חשוב בכל זאת להיזכר במשמעות האידיאולוגיה הימנית שריבוא פניה שולטים בחיינו; אחרת אנחנו

אוגוסט 28, 2019

ממש במקביל לדרמה סביב מופע השירה בהפרדה מגדרית כפויה בעפולה התרחשה דרמה כואבת וטראגית עוד יותר: גופתה של בתיה ליטמן, שנפטרה מסרטן בגיל 39, נחטפה על ידי אחיה החרדים, ונקברה בטקס דתי בניגוד לרצונה המפורש. בתיה נולדה לקהילה חרדית, ולפני עשרים שנה בחרה לעזוב אותה ולחיות חיים חופשיים. כשחלתה, היה לה חשוב מאוד שגופתה תישרף:

אוגוסט 16, 2019

עיריית עפולה אוהבת למיין, לקטלג, להפריד ולעשות סדר. כמו שיש המקפידים להפריד בין בגדים כהים, בהירים וצבעוניים ולכבס כל צבע בנפרד — עיריית עפולה מקפידה לקטלג אנשים לסוגים מובחנים ולהכניס כל סוג למגירה משלו: בחודש שעבר יהודים בפארק הציבורי העירוני, וערבים — בחוץ; והשבוע גברים חרדים על הבמה, על כרזות וביציעים המרכזיים, ונשים חרדיות —

אוגוסט 12, 2019

באחד האמשים הקיץ נדדה שנתי, ובדקתי מה משדרים בערוץ הטלויזיה הציבורי, שאיננו מסחרי ויש בו פחות פרסומות ולכן אני צופה בו. להפתעתי, נתקלתי בפרק בסדרה "מרי הורגת אנשים". העלילה נסבה על מעשיה של רופאה מוסרית ואכפתית, מרי, שדאגה אמיתית לאנשים סובלים מביאים אותה לסייע להם לסיים את חייהם בכבוד, על פי בחירתם. מעשיה של הגיבורה,

אוגוסט 5, 2019

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ קבע בימים אלה הלכה חשובה בתחום זכויות האדם: תובע הדורש שנתבע יפצה אותו על נזקים נפשיים אינו חייב לאפשר לנתבע (או למי מטעמו) לעיין בתרשומות האישיות של מטפלו הנפשי של התובע (פסיכולוג או עובד סוציאלי). במילים פשוטות: אם תבעת פיצויים על נזק נפשי שפלוני גרם לך לטענתך — אינך חייבת