August 28, 2019

ממש במקביל לדרמה סביב מופע השירה בהפרדה מגדרית כפויה בעפולה התרחשה דרמה כואבת וטראגית עוד יותר: גופתה של בתיה ליטמן, שנפטרה מסרטן בגיל 39, נחטפה על ידי אחיה החרדים, ונקברה בטקס דתי בניגוד לרצונה המפורש. בתיה נולדה לקהילה חרדית, ולפני עשרים שנה בחרה לעזוב אותה ולחיות חיים חופשיים. כשחלתה, היה לה חשוב מאוד שגופתה תישרף:

August 16, 2019

עיריית עפולה אוהבת למיין, לקטלג, להפריד ולעשות סדר. כמו שיש המקפידים להפריד בין בגדים כהים, בהירים וצבעוניים ולכבס כל צבע בנפרד — עיריית עפולה מקפידה לקטלג אנשים לסוגים מובחנים ולהכניס כל סוג למגירה משלו: בחודש שעבר יהודים בפארק הציבורי העירוני, וערבים — בחוץ; והשבוע גברים חרדים על הבמה, על כרזות וביציעים המרכזיים, ונשים חרדיות —

August 12, 2019

באחד האמשים הקיץ נדדה שנתי, ובדקתי מה משדרים בערוץ הטלויזיה הציבורי, שאיננו מסחרי ויש בו פחות פרסומות ולכן אני צופה בו. להפתעתי, נתקלתי בפרק בסדרה “מרי הורגת אנשים”. העלילה נסבה על מעשיה של רופאה מוסרית ואכפתית, מרי, שדאגה אמיתית לאנשים סובלים מביאים אותה לסייע להם לסיים את חייהם בכבוד, על פי בחירתם. מעשיה של הגיבורה,

August 5, 2019

בית המשפט העליון בשבתו כבג”צ קבע בימים אלה הלכה חשובה בתחום זכויות האדם: תובע הדורש שנתבע יפצה אותו על נזקים נפשיים אינו חייב לאפשר לנתבע (או למי מטעמו) לעיין בתרשומות האישיות של מטפלו הנפשי של התובע (פסיכולוג או עובד סוציאלי). במילים פשוטות: אם תבעת פיצויים על נזק נפשי שפלוני גרם לך לטענתך — אינך חייבת

July 27, 2019

על פי עדות שמגובה ככל הנראה בסרטונים שצולמו בטלפונים סלולריים, נראה שמספר אנשים חדרו לגופו של אדם אחר ופגעו בו שוב ושוב תוך התעלמות מרצונו, מן האוטונומיה שלו, מאנושיותו ומזכויות היסוד הבסיסיות ביותר. הם השתמשו בו כחפץ כדי לספק את גחמותיהם המיניות והחברתיות, וביטלו את ערכו כסובייקט. כשמדווחים כך על אירוע, השאלות הרלוונטיות היחידות לצורך

July 25, 2019

אין דבר יקר לליבן של ממשלות הימין ושרי המשפטים שלהן מלהשיב עטרה ליושנה ולשתות ממימי המשפט העברי, כלומר ההלכה. אבל כשמדובר בסיפוח קרקעות פרטיות של פלסטינים להתנחלויות של יהודים בשטחים הכבושים מתברר שהמשפט העברי מאבד מחשיבותו לעומת המטרה המקודשת באמת. הימין אינו מהסס לרוקן את המשפט העברי מתוכן ולהפכו על ראשו, ובלבד שהפלסטינים ינושלו ואדמותיהם

July 6, 2019

העיתון מקור ראשון פרסם במוסף סוף השבוע ראיון מקיף איתי, שנכתב בידי העיתונאי אריאל הורוביץ. מי שמעדיפים – העליתי גם צילום הגרסה המודפסת. לצערי, שמעתי שיש ברשתות מי שמציגות את הדברים באופן מסולף ומעוות, כדי לתקוף ולהתלהם ולקושש לעצמן תשומת לב ואהדה לכאורה על חשבוני.אני מציעה למתלהמות לתת לדברי לדבר בעד עצמם, בלי להפכם על

July 6, 2019

הסרט התעודי החדש “לאה צמל עו”ד” משרטט את דיוקנה של לוחמת ללא חת. במציאות חברתית שבה הציניות, האופורטוניזם, הריקנות והנכלוליות פושים בכל, דמותה היא אור באפלה. כישראלית, אומרת צמל, אני כובשת; נכשלתי בשכנוע הקהילה שלי להפסיק את הכיבוש. מכיוון שכך, אין לי זכות לשפוט את הדרכים שבהן בוחרים הנכבשים להאבק למען חירותם. גם כשהדרכים אלימות;

June 27, 2019

הנהגת ישראל, שנבחרה על ידי הציבור כדי לייצגו נאמנה, לשרתו ולחזקו, מתעמרת באזרחיה והופכת את סביבת חייהם לעוינת. אני מדברת על שינוי הכיוון התזזיתי האחרון: ביטול הקדמת הבחירות. “סביבת עבודה עוינת” היא סביבת עבודה שבה אדם אינו מרגיש בטוח; שמישהו בה גורם לכך שהוא יחוש תמיד מאוים, מותקף, מסוחרר. כמו בתקופה של פיגועי טרור, אדם

May 14, 2019

1 בבית הדין של מרצ תיק – 2019 / 4 בעניין: נמרוד ברנע באמצעות ב”כ עוה”ד אפרת נחמני בר ובר חן (הקובל/ העותר) – נ ג ד – ח”כ תמר זנדברג – יו”ר המפלגה באמצעות עו”ד קרן בר יהודה וע”י היועץ המשפטי למפלגה עו”ד יורם אברהמי (המשיבה) פסק דין מפי חבר בית הדין עו”ד דרור