אקטואליה פמיניסטית

June 18, 2004

לפני מספר חודשים פרסמתי כאן רשימה על ה – backlash נגד נשים בישראל בכלל ובעולם המשפט הישראלי בפרט. לאור ההשתלחויות מכל עבר בפרקליטת המדינה לשעבר, ועמה בפרקליטות כולה, על פרקליטותיה ובכירותיה, הנושא אקטואלי יותר מתמיד, והחלטתי לשוב ולהעמיד את הדברים בראש סדר היום שלי כאן. ההשתלחויות בבכירות פרקליטות המדינה הן שלב נוסף, מועצם, בתהליך מתמשך

June 18, 2004

בזמן האחרון מסתובבת ברשתות הדואל הודעה מרתקת של בחורה רבת תושיה אשר מצאה דרך מקורית לטפל בהטרדה מינית. אינני מכירה את הכותבת, אבל חשבתי שמן הראוי להעלות את דבריה על האתר לטובת מי שאינן מסונפות ואינם מסונפים לרשתות אליהן הגיעה ההודעה. הריהי כלשונה:              הי, רציתי לשתף אתכם באירוע שקרה לי אתמול בערב (יום שלישי ה-1

May 29, 2004

לפני כחודש התייחסתי כאן לדיון המשפטי באונס קבוצתי של נערה צעירה, אשר הסתיים ברחמיה של השופטת על הנערים בני הטובים, כאילו לא עברנו, לפני עשור שלם, את רעידת האדמה הקבוצתית עם פרשת שומרת. בכאב גדול כתבתי כי לפחות לפני עשור עוררה פרשת שומרת הדים והסעירה את כולנו, ואילו כיום – קול דממה דקה. והנה – שמחתי

May 22, 2004

הגיעו לידי ממצאיו של מחקר חדש אודות פועלן המקצועי של שופטות בית המשפט העליון בקנדה. המחקר בחן את יצירתן השיפוטית של שלוש השופטות הקנדיות ה”עליונות” (מתוך עשרים ושמונה שופטים ושופטות) בשנית 1982 – 1999. על פי הממצאים, שלוש השופטות, שהוו כ – 11% מכלל השופטים, כתבו 407 מתוך 1028 חוות דעת המיעוט שנכתבו באותן שנים,

April 28, 2004

מששככו קולות הפסטיבלים, אפשר לחזור לשגרת החיים. לפני מספר ימים התפרסמה ב – y-net ידיעה קטנה אודות הליך משפטי בעניינם של 9 נערים הנאשמים באינוסה של נערה בת 16: “המדובר בנערה בת 16, שהפכה ל”שפחת מין של 9 נערים ממרכז הארץ. במשך חודשיים בשלהי שנת 2002 כפו עליה הנערים מעשי סדום ומין אוראלי בניגוד לרצונה

March 30, 2004

רצח יאסין באוויר, פסח בפתח, ניחוח של אביב מלבלב, ובמדינת קולורדו שבארצות הברית מקבלת נערה שהעזה להתלונן על אונס מאות מכתבי שטנה המכילים איומים על חייה. המתלוננת, חדרנית, נערה בת 19, הגישה תלונה על אונס כנגד שחקן כדורסל ידוע שם, “סלבריטי” מן הליגה הראשונה, קובי בריינט. בריינט אינו מכחיש את המגע המיני, אך טוען כי

March 23, 2004

על פמיניזם וחופש הביטוי, ופסק הדין בעניין “תפוזינה” אחד ההישגים הרבים של מכפישי הפמיניזם ויריביו הוא יצירת הזיהוי הציבורי המובן מאליו בין “פמיניזם” ו”איום על חופש הביטוי”. חופש הביטוי, הוא, כידוע, ערך חברתי מקודש, נשמת אפן של הדמוקרטיה והשקפת העולם הליבראלית. הפמיניזם, טוענים מבקריו, כל כולו אידאולוגיה של סתימת פיות, טרור והשתקה. הפמיניסטיות מנסות לטרפד

March 19, 2004

במדינת יוטה בארצות הברית, הוחלט להעמיד לדין בגין רצח, אישה הרה, שככל הנראה סירבה לעבור ניתוח קיסרי, ואחד משני העוברים שברחמה נולד מת. (רבות מן העובדות המתייחסות לסיבת הסירוב ולשאלה האם אכן הומלץ בפניה לעבור את הניתוח הקיסרי שנויות במחלוקת, ולכן אסתפק בשלד הרזה של העלילה). השאלות המשפטיות שמקרה זה מעורר קשות ומורכבות. האם ניתן

March 5, 2004

אור לגויים: על החלטת בית המשפט העליון בעניין שידורי פלייבוי החלטת בג”צ בעתירה נגד שידורי פלייבוי (בג”צ 5432/03 ו – 5477/03), אף שהיא מצערת, איננה מפתיעה. גם לשופטי בית המשפט העליון ושופטותיו קשה לעמוד מול עוצמתם המשולבת של ההון האדיר של חברת פלייבוי (שהאינטרס הכלכלי שלה הוא הוא מושא ההחלטה), של לחצם של “החוגים הליבראליים”

February 12, 2004

פורנוגרפיה, פלייבוי, והסכנה שבאובקייבטואליזציה (“החפצה”) האם ההתנגדות לשידורי הפורנוגרפיה של פלייבוי מאיימת על חופש הביטוי, או שמא דווקא השידורים הם המאיימים על זכותן של נשים לחיות בכבוד? “חופש הביטוי” הוא, מזה דורות, הערך הליבראלי הבסיסי, המקודש, והקונצנזואלי מכולם. גם בארצות ש”התיקון הראשון לחוקה” אינו חל עליהן מכוח חוק, ראשוניותו של חופש הביטוי ונחיצותו ביחס לכל