כללי

דצמבר 21, 2015

אפשר רק לברך על הנורמה הציבורית המתהווה, שנבחרי ציבור שמתגלה שנהגו באופן לא ראוי – מתפטרים מתפקידיהם, ואינם מחכים להרשעות פליליות, לאחר שנים של הכפשות ארסיות של מי שחשפו אותם. נכון, חבל שסילבן שלום חיכה שנה וחצי מיותרות וחבל שרעייתו נסחפה לאיומים מבישים, אבל טוב כך מאשר שידור חוזר של פרשיות איציק מרדכי, משה קצב

נובמבר 6, 2015

תגובה למאמרו של עמנואל גרוס "הבעיות בהצעה של מירב מיכאלי" http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2758616 אחרי כתבה המציגה את הצעת החוק למניעת כפיה מינית של חברות הכנסת מרב מיכאלי, זהבה גלאון ומיכלרוזין, פרסם פרופ עמנואל גרוס תגובה המבקרת את ההצעה ומוקפת אותה. בתגובה, פרסמתי בעיתון הארץ את הדברים הבאים, המנסים להסביר את ההקשר להבנת הצעת החוק ואת הגיונה. בהתייחסו

יולי 1, 2015

לא כל יום קורה בכנסת משהו טוב; לכן ראוי לעצור, לברך ולהתברך. בתוך מטח הצעות החוק והמדיניות המאיימות על הדמוקרטיה הליברלית ועל זכויות האדם, אישרה הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק שנועדה להגן על זכויות אדם ולחזק את כבוד האדם: הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה.[1] ההצעה, שהונחה על שולחן הכנסת על ידי מרב מיכאלי ביחד עם

אפריל 26, 2015

בערב יום העצמאות קיים ארגון בינ"ה טקס הקראת הכרזת המדינה. הטקס התקיים בהיכל העצמאות, בשדרות רוטשילד בתל אביב, שבו התקיים הטקס המקורי בה' אייר תש"ח, וארבע נשים הוזמנו למלא את מקומו של בן גוריון: לקרוא כל אחת רבע מן ההכרזה, ולהוסיף פרשנות (דרש) משלה. האירוע היה מרגש. פשטותו של הטקס המקורי דבוקה באולם הצנוע, קטן

מרץ 8, 2015

רק לפני שנתיים עמדו נשים בראש שלוש רשימות פוליטיות מן השמאל והמרכז הפוליטיים בישראל: שלי יחימומיץ' עמדה בראש העבודה, ציפי לבני בראש התנועה וזהבה גלאון בראש מרצ. מפלגות אלה פנו בגלוי לקהל המצביעות, ולכן הזדרזו גם מפלגות אחרות המתיימרות להיות מרכז (כמו יש עתיד ואפילו ישראל ביתנו) להציג לראווה את נשותיהן ולקרוץ גם הן לקהל

מרץ 5, 2015

כמי שמוקירה פרטיות וקנאית לפרטיותה, העדפתי כל חיי להגן על זכותי האזרחית הבסיסית ולהשאיר את בחירתי המפלגתית מאחורי הפרגוד. העיתים השתנו: מושגי יסוד של השיח הפוליטי עוותו או רוקנו מתוכן, והסירוב להזדהות או להתחייב משרתים הרבה פחדנות, צביעות והתחמקות מאחריות אזרחית. יש רגעים בהם מי שהחזיקו בארון את זהותם המינית מרגישים שיושרתם ומחויבותם האזרחית לקהילה

פברואר 9, 2015

אין הרבה היבטים משמחים לפרשות הנחשפות של הטרדות מיניות בצמרת המשטרה. הגילויים החוזרים ונשנים שבכירים במערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל מנצלים לרעה את סמכותם ומרותם ועושים שימוש פסול בכוחם המערכתי ובאמון שניתן בהם הם לא פחות ממזעזעים. אי אפשר שלא לראות שלפחות חלק מן התרבות הארגונית של הגוף המופקד על שמירת החוק, על ערכי

ינואר 27, 2015

אתמול התבשרנו כי סגן מפכ"ל המשטרה מודה בכך שהטריד מינית מספר שוטרות שהיו כפופות לו. הוא ניצל את סמכותו ואת מרותו וכפה עליהן קשרים מיניים, הן בהתבטאויות והן במעשים. החמור מכל (בעיני) הוא שביצע כפיה מינית בכפיפה שחשפה בפניו מצוקה וביקשה את עזרתו. לזכותו יאמר כי הוא הודה, הכיר בחומרת מעשיו, וקיבל אחריות. על עצם

דצמבר 1, 2014

הדרך הטובה ביותר לגבש דעה לגבי פסק הדין בעניינו של יונתן היילו היא פשוט להתבונן בו בעזרת שכל ישר ורגש אנוש; מה שנקרא אינטלגנציה רגשית, כולל אמפתיה. ורצוי שכל אלה יהיו מעוגנים במאה העשרים ואחת. בפסק דין שניתן לפני כשנה, הורשע הנאשם יונתן היילו ברצח. בעדויות שנתן במשטרה סיפר הנאשם שחנק והכה למוות את המנוח

נובמבר 25, 2014

אני מתביישת בצורך להתייחס לפרשה כל כך מכוערת, אבל בימים קשים אלה אין מנוס אלא לנקוט עמדה לגבי דברים שהיו צריכים להיות מובנים מאליהם מקיר לקיר. אז אני נוקטת עמדה ברורה וחד משמעית כדי שלא יהיה ספק: ה"שיר" המבחיל של עמיר בניון (זה המכיל את המילה חלאה) הוא מניפסט גזעני בוטה, ירוד ומתועב. התגובה האפשרית