General

June 17, 2014

—שיניתי מספר משפטים בפוסט זה בתגובה להערות של קוראים, כדי להבהיר את דברי ולא לפגוע ברגשות שלא לצורך. צר לי אם לא הצלחתי להבהיר את כוונתי קודם — עוד לא שכך ציד המכשפות סביב האישה מקרית גת, וכבר נמצאה מכשפה חדשה – חנין זועבי. שר החוץ מכנה אותה טרוריסטית ומאיים שדינה יהיה כדין חוטפי תלמידי

June 15, 2014

כפי שציינתי כבר בפוסט קודם, “ציד מכשפות” (כמו זה שהתרחש באירופה ובארצות הברית בראשית העת החדשה) הוא סוג של פאניקה מוסרית, כפי שהגדיר זאת הסוציולוג החשוב סטנלי כהן. זהו סחרור חברתי ההופך פירור של דיסאינפורמציה להתלהטות קולקטיבית. “פרשת המין” בקרית גת הפכה לפאניקה מוסרית המזכירה מאוד את “ציד המכשפות”. רק מי שלא רוצים לראות יכולים

June 10, 2014

אני כותבת דברים אלה בכוונה לפני שמתפרסמות תוצאות כלשהן של הצבעת חברי הכנסת בבחירת הנשיא/ה העשירי/ת של מדינת ישראל. כי את התודה לשופטת בדימוס דליה דורנר אנחנו חייבות וחייבים בלי קשר לתוצאות. התודה היא על עצם השתתפותה, על עצם נכונותה להעמיד את עצמה במקום הלא נעים, לא מכובד, לא מוסיף בריאות, וכל כך לא “נשי”

June 9, 2014

תפקיד נשיא המדינה המיותר אינו מצדיק בדרך כלל התייחסות כלשהי. אלמלא ניסיונו הנואל של נתניהו לבטל את המוסד משיקולים אד הומינם (לגופו של ריבלין) – היה נכון לבטלו. אבל הפארסה המתמשכת סביב בחירת הנשיא העשירי עברה כל גבול; זה הפסיק להיות מצחיק. נא להפסיק עם זה כבר. ולא, אני בהחלט לא מתייחסת ל”סיכול הממוקד” של

June 7, 2014

כבר שבוע רועשת הארץ סביב “פרשת המין בקרית גת”, למרות שעדיין כמעט שלא ידוע לנו שום דבר עובדתי על מה התרחש או לא התרחש שם. אבל מיעוט העובדות הרלוונטיות לא עוצר, כמובן, את חרושת השמועות (שהאישה חולת איידס) או את ההיסטריה הקבוצתית הצדקנית המשתפכת בכל כלי תקשורתי סחרור חברתי ההופך פירור של דיסאינפורמציה להתלהטות קולקטיבית

June 3, 2014

סרטה החדש של הבמאית אבסתאם מר’ענה-מנוחין, “תרשום, אני ערבי”, זכה בפרס הקהל בפסטיבל דוקאביב שהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב. גם המבקרים שמצאתי באינטרנט רוו נחת מן הסרט. ואכן, קשה לא להתפעם ממילותיו המכשפות של המשורר הלאומי הפלסטיני, מחמוד דרוויש, מקולו של מכרם חורי, ומיופיה של אהובת נעוריו היהודיה של דרוויש, שרק השביח עם השנים. אבל

May 15, 2014

 הדבר הטוב ביותר שקרה לנו בפרשת הולילנד האיומה הזו הוא שנולד לנו גיבור ישראלי בן זמננו: שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב דוד רוזן. אני יודעת שלמקרא דברים אלה מיד מתעורר החשד שמא דברי משוחים באירוניה ארסית, ושתיכף אתלהם (בנימוס כמובן, בלי לחטוא בזילות) על הפופוליזם של רוזן, ועל “טעותו” המצערת שגרמה לו להמיר את

March 27, 2014

פרשיות עולות ויורדות, אך דמות נשית אחת מסרבת לשקוע ועולה שוב ושוב לכותרות: שולה זקן; מי שהיתה מנהלת לשכתו, יד ימינו ואשת סודו של איש חזק, אהוד אולמרט. זקן הכירה את אולמרט בצעירותה, ונרתמה לשירותו באופן מלא. היא שרתה אותו בכל דרך, בלי לשאול שאלות, וחצתה עבורו כל גבול וכל קו אדום. היא חשה והפגינה

March 26, 2014

המשא ומתן המדיני גוסס, השר סילבן שלום מואשם (על ידי אישה שזהותה לא נחשפה) בניצול מיני, תשעה קטינים שוב נאשמים באונס קבוצתי של ילדה בת 13 – אבל פרשת “אב הבית של שרה נתניהו” מסרבת לרדת מסדר היום הציבורי.  שוב משק הבית של שרה נתניהו – לא נמאס כבר? למה להמשיך להטפל אליה? אוקיי, נניח

March 25, 2014

בעוד השר סילבן שלום מחמם מנועים לקראת הצטרפות רשמית למרוץ לכס הנשיאות – נמצאה מי שהחליטה לטעון בפומבי כי לפני כחמש עשרה שנה הוא פגע בה מינית וכפה את עצמו עליה תוך ניצול יחסי מרות. והארץ היתה כמרקחה. ובמיוחד יוצא הקצף על עיתוי השמעתו של הטיעון הפומבי: ישראלים וישראליות נזעמים זועקים חמס על כך שדווקא