December 27, 2004

December 25, 2004

ברשימתו השבועית במוסף השבת של הארץ מביא השבוע גדעון לוי עדות יד ראשונה של חייל ישראלי אמיץ, אשר עבר את תהליך ההתקרנפות המבעית שגורם הכיבוש, והעז להודות, להישיר מבט במראה, ולהציב אותה נוכח הציבור הישראלי כולו. אם היה למישהו ספק כלשהו, החייל אלון מפרש לנו, עם תמונות צבע, שהכיבוש משחית. טובי הילדים, חיילים מובחרים מן

December 14, 2004

בעקבות התבטאויותיה של דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן על אודות היותן של הטרדות מיניות “טנגו” שרוקדים שניים יחד, שלחה אלי סטודנטית (שאת שמה בחרתי לשמור אצלי) את הדברים הבאים: נדהמתי לקרוא את דבריה של גב’ זילברשץ – דיקנית הפקולטה למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן (שמטעמים שיתבררו בהמשך אני גם מסרבת מעתה לנקוב בתוארה פרופ’). הגיעו מים

December 11, 2004

דובר אוניברסיטת בר אילן הורשע בבית המשפט בביצוע סדרה של הטרדות מיניות בעובדת כפופה לו. על פי פסק הדין, ההטרדות כללו הערות חוזרות ונשנות של הדובר ביחס ליחסיה המיניים של העובדת עם בן זוגה, התייחסויות לגופה, גיפופים לא מוזמנים של אברי גוף אינטימיים, נגיעות לא רצויות והכנסת ניירות אל תוך חולצתה של העובדת הכפופה לו.

December 2, 2004

בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, בראשות נשיאו, אהרון ברק, השיב לחיים את עבירת הפרת האמונים של עובדי ציבור, אותה חיסל וקבר בשנים האחרונות. שנתיים לאחר זיכויו של שבס שינה בית המשפט העליון את טעמו, הפך את החלטתו הקודמת, קיבל את עמדתו (הנכונה מלכתחילה) של בית המשפט המחוזי, והרשיע בהפרת אמונים של עובד ציבור.

November 24, 2004

רפול היה הרמטכל שלי. אבל באופן אישי נתקלתי בו רק שנים רבות מאוחר יותר, כשהוא היה חבר כנסת, ואני – עובדת כנסת זוטרה (יועצת משפטית בראשית דרכה). רבות נאמר ויאמר, בודאי, על מי ששמעתי את קהלני מכנה אותו “החייל של המדינה”. דברים רבים, יש לשער, לא ייאמרו, מפני כבוד המת. תרומתי קטנה, אך חשוב שתאמר:

November 23, 2004

ביום חמישי, ה- 25 בנובמבר, יצוין ברחבי הארץ היום למלחמה באלימות נגד נשים. אלימות המתבטאת בעשרות אלפי מקרים מדווחים של הכאות, אונס, תקיפות מיניות והטרדות מיניות. מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, מקלטים לנשים מוכות, וארגוני נשים מצליחים לתפוס את תשומת הלב הציבורית, ולו ליום אחד. האלימות נגד נשים היא מכת מדינה בחברה הישראלית, ויום בשנה

November 11, 2004

יש ששחקנית או שחקן פשוט נולדו לשחק תפקיד מסוים. כאילו בכל תפקידיהם הקודמים רק למדו והתכוננו והתאמנו, עד שהגיעו ליעד הנכון. או שמא מה שקורה הוא שהם סוף סוף מוצאים את התפקיד המתיישב להפליא עם אישיותם, עם מומחיותם, עם מצבם בחיים, ומפיחים בו רוח חיים, ונעשים עמו לגוף אחד, ופורחים. בין כך ובין כך –

November 11, 2004

עיתון הארץ פרסם היום ידיעה קטנה, מתורגמת מן הגרדיאן, אודות טיפול באנסים בהודו. ההודעה כה מדהימה, שחשבתי שראוי לצטטה במלואה, מילה מילה, לטובת כל מי שהחמיצה או החמיץ אותה בגרדיאן או בהארץ: נשים שנאנסו נקמו בתוקפיהן שלא נכלאו הנשים משכונות העוני בנג’פור שבמרכז הודו כועסות, והפעם הן לא מהוססות להראות את זה: בעקבות שורת מקרים

September 14, 2004

אתר ה- ynet מדווח כי “מנהיגת המחאה החברתית ממצפה רמון הצטלמה בעירום באתר פורנו ישראלי, כדי ש”מה שאנשים לא רצו לשמוע, הם יראו חרות על העור שלי”. על ישבנה נכתב: “הממסד דפק אותי”. הסבירה: “ידעתי שאני אדם מת מהלך ואין לי מה לאכול וחשבתי שמה שנשאר לי לעשות זה להתאבד” “אני מרגישה שלא נותר לי