אקטואליה פמיניסטית

July 23, 2004

בכתבתו ביום ששי ה – 23 ליולי (הארץ) “שתויה מכדי להסכים, שתוי מכדי לאנוס”, מתאר צבי הראל אירוע של קיום יחסי מין אשר התרחש בפומבי במהלך חתונה שהתקיימה בגן האירועים של קיבוץ מעלה החמישה, נוכח עיניהם של אורחי החתונה. הכתבה מביאה את עדותו של הנאשם במשטרה, בה הוא מדייק בתיאור פרטי פרטיה של ההתרחשות המינית.

July 22, 2004

בארבעה עשר בנובמבר 2003 התפרסמה במוסף יום השישי של הארץ כתבתה של שרה ליבוביץ דר “איפה הגברים כולם”, שפתחה במילים אלה: “שלוש נשים מתמודדות על הנהגת פרקליטות המדינה, מה שמבטיח כי ההגמוניה הנשית בצמרת משרד המשפטים תימשך גם לאחר פרישתה הצפויה של ארבל. הרבה אנשים משוכנעים שזאת בדיוק הבעיה המרכזית של מערכת התביעה בישראל”. בימים

July 22, 2004

בהחלטה תקדימית הפך בית המשפט העליון החלטה של בית המשפט המחוזי, וקבע כי גבר נשוי שהבטיח לאישה להתגרש ולשאתה, ולא עמד בהבטחתו, הפר חוזה וחייב בתשלום פיצויים. מעבר לחרדה שהיא בודאי מעוררת בקרב רבים, זוהי החלטה עקרונית מעניינת, המעלה שוב את שאלת הצורך בהגנה משפטית, פטרנליסטית על נשים. יהיו מי שיטענו כי במאה העשרים ואחת,

June 18, 2004

לפני מספר חודשים פרסמתי כאן רשימה על ה – backlash נגד נשים בישראל בכלל ובעולם המשפט הישראלי בפרט. לאור ההשתלחויות מכל עבר בפרקליטת המדינה לשעבר, ועמה בפרקליטות כולה, על פרקליטותיה ובכירותיה, הנושא אקטואלי יותר מתמיד, והחלטתי לשוב ולהעמיד את הדברים בראש סדר היום שלי כאן. ההשתלחויות בבכירות פרקליטות המדינה הן שלב נוסף, מועצם, בתהליך מתמשך

June 18, 2004

בזמן האחרון מסתובבת ברשתות הדואל הודעה מרתקת של בחורה רבת תושיה אשר מצאה דרך מקורית לטפל בהטרדה מינית. אינני מכירה את הכותבת, אבל חשבתי שמן הראוי להעלות את דבריה על האתר לטובת מי שאינן מסונפות ואינם מסונפים לרשתות אליהן הגיעה ההודעה. הריהי כלשונה:              הי, רציתי לשתף אתכם באירוע שקרה לי אתמול בערב (יום שלישי ה-1

May 29, 2004

לפני כחודש התייחסתי כאן לדיון המשפטי באונס קבוצתי של נערה צעירה, אשר הסתיים ברחמיה של השופטת על הנערים בני הטובים, כאילו לא עברנו, לפני עשור שלם, את רעידת האדמה הקבוצתית עם פרשת שומרת. בכאב גדול כתבתי כי לפחות לפני עשור עוררה פרשת שומרת הדים והסעירה את כולנו, ואילו כיום – קול דממה דקה. והנה – שמחתי

May 22, 2004

הגיעו לידי ממצאיו של מחקר חדש אודות פועלן המקצועי של שופטות בית המשפט העליון בקנדה. המחקר בחן את יצירתן השיפוטית של שלוש השופטות הקנדיות ה”עליונות” (מתוך עשרים ושמונה שופטים ושופטות) בשנית 1982 – 1999. על פי הממצאים, שלוש השופטות, שהוו כ – 11% מכלל השופטים, כתבו 407 מתוך 1028 חוות דעת המיעוט שנכתבו באותן שנים,

April 28, 2004

מששככו קולות הפסטיבלים, אפשר לחזור לשגרת החיים. לפני מספר ימים התפרסמה ב – y-net ידיעה קטנה אודות הליך משפטי בעניינם של 9 נערים הנאשמים באינוסה של נערה בת 16: “המדובר בנערה בת 16, שהפכה ל”שפחת מין של 9 נערים ממרכז הארץ. במשך חודשיים בשלהי שנת 2002 כפו עליה הנערים מעשי סדום ומין אוראלי בניגוד לרצונה

March 30, 2004

רצח יאסין באוויר, פסח בפתח, ניחוח של אביב מלבלב, ובמדינת קולורדו שבארצות הברית מקבלת נערה שהעזה להתלונן על אונס מאות מכתבי שטנה המכילים איומים על חייה. המתלוננת, חדרנית, נערה בת 19, הגישה תלונה על אונס כנגד שחקן כדורסל ידוע שם, “סלבריטי” מן הליגה הראשונה, קובי בריינט. בריינט אינו מכחיש את המגע המיני, אך טוען כי

March 23, 2004

על פמיניזם וחופש הביטוי, ופסק הדין בעניין “תפוזינה” אחד ההישגים הרבים של מכפישי הפמיניזם ויריביו הוא יצירת הזיהוי הציבורי המובן מאליו בין “פמיניזם” ו”איום על חופש הביטוי”. חופש הביטוי, הוא, כידוע, ערך חברתי מקודש, נשמת אפן של הדמוקרטיה והשקפת העולם הליבראלית. הפמיניזם, טוענים מבקריו, כל כולו אידאולוגיה של סתימת פיות, טרור והשתקה. הפמיניסטיות מנסות לטרפד