אקטואליה פמיניסטית

October 10, 2021

גידי וייץ יצא, במאמר דעה, להגנתה של קולט אביטל, שהראיון שלו עמה כיכב במוסף השבת של עיתון הארץ. טוב שכך עשה, כי אביטל אכן זכאית להגנה מפני מתקפות לא מוצדקות. אביטל סיפרה את האמת, כפי שהיא יודעת אותה, כדי להשתחרר סוף כל סוף, בגיל 82, משמועות מכוערות שייחסו את התקדמותה המקצועית לקשרים מיניים עם אנשים

July 20, 2021

בג”ץ הכריע, ברוב של שלושה נגד שניים, שמוסדות השכלה גבוהה יכולים להמשיך לקיים מסלולים מגדריים נפרדים לאוכלוסיה החרדית בתואר הראשון, ובלבד שהדבר לא יביא להפליתן של מרצות לעומת מרצים. במסלולים המגדריים הנפרדים מרצות מלמדות רק את הסטודנטיות, ומנועות מללמד את הסטודנטים, בעוד המרצים מלמדים בשני המסלולים. כל חמשת שופטי בג”ץ שישבו בדין זיהו שהגבלה זו

March 21, 2021

שני נושאים מככבים על דפי העיתונות ובשיח הציבורי בכלל: הבחירות הקרבות, והטיפול המקומם בעבירות מין מחליאות. לכאורה אין כל קשר בין השניים, ורק סמיכות זמנים מקרית מקשרת בין שלל אירועי התוקפנות המינית והטיפול הכושל בהם לבין הבחירות לכנסת. אבל, למעשה, הקשר הוא הדוק וחזק, ורק נבלע בהמולת הטרלול, כמו כל הדברים החשובים. בימים בהם לימודי

March 21, 2021

שתי חשיפות הסעירו השבוע את “הארץ” ואת קוראיו וקוראותיו: זו של ההתבטאויות המיניות של השחקן והבמאי ארז דריגס, וזו של ההתנהגות המתעללת של הסופר עמוס עוז, כפי שהוצגה בספר של בתו גליה עוז. על פי הראיות שהוצגו באתר הפמיניסטי “פוליטיקלי קוראת”, דריגס כתב לאחת הנערות שניסה לפתות שאם יאנוס אותה היא תרוויח מזה. אין חולק

December 5, 2020

דווקא בימים שבהם ישראל זקוקה להנהגה ערכית, ברורה ואמיצה, שחסרה לה כל כך, מוצעים לתפקידים בכירים מועמדים שמעוררים חוסר נוחות וחוסר אמון. עוד מועמדותו המקוממת של אפי איתם לראשות יד ושם מעוררת חלחלה והתנגדות — וכבר מוצגת מועמדותו הבעייתית של עמית איסמן, ומציתה סערה מוצדקת לא פחות. דומה שפוליטיקאים וחברי ועדות איתור עושים יד אחת

December 2, 2020

במאמר שפרסם בעיתון הארץ (2020 .27.10) עו”ד יוסי הרשקוביץ שופך קיתונות של רותחין על הצעת החוק שנועדה להרים את דגל המאבק באלימות כלכלית במשפחה. הקריאה עוררה בי קודם כל צער: צער על שטקסט כה פרנואידי, רווי בטעויות ואי־דיוקים, הושלך אל זירת השיח ציבורי. תגובתי השנייה היתה, שאם הלימון הזה יצא לחלל העולם, ניתן וראוי להפוך

October 12, 2020

ברגע ההיסטורי האומלל המשלב יחדיו את שלטון נתניהו, מגיפת הקורונה ודינמיקת הרשתות החברתיות, השיח הישראלי הופך תוקפני, מתלהם ואלים מיום ליום. ישראלים וישראליות שופכים זה על זה קיתונות של נאצות, טינופת ו”ברכות” שדי בהם כדי להרעיל בארות. כל הגְדֵרות, הגבולות והמחסומים נפרצו, וזרמי הכיעור מתנחשלים כמו אין דין ואין דיין. במצב עניינים מסלים ומסוכן זה,

October 4, 2020

למי אכפת משמותיהם של כמה רחובות בבית שמש, כשממשלת ישראל, במהלך בלתי חוקתי בעליל, הכריזה מלחמה גלויה על זכות ההפגנה של אזרחי המדינה? לכאורה, השערוריה־זוטא סביב מחיקת שמותיהן הפרטיים של נשים משמות הרחובות שנקראו על שמן, שייכת לימים רגועים יותר; לא לימים שבהם ראש הממשלה מחבל בפעילותם התקינה של כל מוסדות השלטון ומפרק את יסודות

September 22, 2020

אפשר רק להתקנא בארצות הברית על כך שהיתה לה רות בדר גינזבורג: שופטת אמיצה, נחושה, ולא מתלהמת, שהצליחה לשכנע גם שמרנים מושבעים לקדם צדק חברתי ושוויון זכויות. וכשלא הצליחה עוד לצרפם אליה — לא חששה לכתוב חוות דעת מיעוט תקיפות ומושחזות, שהורו את הדרך הנכונה שלא נבחרה. במקביל, יש לשמוח על מזלה הטוב של השופטת

September 6, 2020

טענתה המופרכת של משטרת ישראל, שהאמן זאב אנגלמאיר נעצר כי השתתפותו בצעדה בדמות “שושקה” עלולה להוות הטרדה מינית לציבור, היא לא פחות משערוריה, אפילו בימים שערורייתיים אלה. אנגלמאיר מופיע בבלפור לבוש כשושקה דרך קבע; מעולם לא היתה בהופעתו זו סכנה להטרדה מינית של הציבור. גם לא צל צילה של סכנה. פשוט מפני שאין בישראל דבר